אתם חושבים שבן אדם צריך להשאר במקום שלא טוב לו רק כדי שאחרים יהיו מרוצים?

שואל השאלה:
ממש רע לי נפשית.

שואל השאלה:
הייתי. עברתי בסיס גם. בא לי לפוצץ את הבסיס

לא בצבא ולא בשום שלב בחיים, חיים פעם אחת ואדם צריך לדאוג קודם כל להיות מאושר ושיהיה לו טוב ואחר כך לאחרים. לבזבז את הזמן בלרצות אחרים בכל מקרה מוביל אותך לנקודה בחיים שבה את מבינה שבזבזת אנרגיות לשווא... לא אוב לך, תשני. עכשיו ובחיים בכלל.

שואל השאלה:
רוצים שאני אקח ריטלין ואני לא רוצה. אבל אני דפוקה לגמרי. אני מפוזרת, ושכחנית ולא עושה שום דבר כמו שצרחך.

אני חושבת שצריך למצוא פתרון שיהיה טוב לשני הצדדים

בצבא ממש לא. תחשבי אם היו נשארים בשבילך רק כי את רוצה ואצלם זה גם סבל
אני בטוח שהם היו עוזבים.
הסיבה היחידה להישאר זה בגלל שאת לא תוכלי לדעת איזה בסיס וחברים יצפו לך במקום החדש ואם יש חברה טובה שאת התחברת אליה אז ניתן להישאר. אבל כשזה מגיע לקץ וצריך לעזוב אז עוזבים גם את החברים ומתחילים מחדש

בשונה ממקום עבודה זה לא קל לעבור בסיס, צריך להתעקש ולבקש. שכחה והתפזרות הן לא סיבה אבל אם זה קשור לאופי תפקיד אולי כן. ואם זה גורם לך למעמסה נפשית בעקבות זה אז גם כן.
עדיף לא להשתחרר וללכת עד הסוף כי כבר עברת טירונות וכבר התחלת ואת יכולה את זה גם בשביל ההצלחה האישית שלך ולא לומר לעצמך כמה היית חלשה. יש כאלה שבורחים ומוצאים את עצמם במקומות רעים אחרי זה ואת לא הלכת לשם אני מניח.
ואם צריך עוברים בסיס 20 פעמים גם כי כידוע המערכת הצבאית אפס ביחסי אנוש, וצריך הרבה הרבה נסיונות כדי למצוא אנשים שיחזיקו אותך בשירות כי אחרי הכל מעבר לתפקיד שיכול להיות משעמם, יש גם את האנשים שאת הופכת את התפקיד לנסבל וקצת שונה.
אנשים משנים את התפקיד ולא התפקיד את האנשים

זה תלוי באיזה נושא.
בעניין הצבא אני חושבת שלא