לקחת סיכון או להשאר ידידה? (יש פירוט)

יש לי ידיד שאיתי במגמה ואנחנו בקשר כבר 4 שנים אבל מאז שהתחילו המגמות בתיכון התקרבנו יותר (בעיקר השנה).
אנחנו ידידים מאוד טובים, יושבים יחד בכיתה, לומדים יחד למבחנים ועושים עבודות יחד. הוא באמת בן אדם מאוד טוב, הוא משפיע עליי לטובה והוא תמיד דואג לי ומחמיא לי כדי שארגיש טוב עם עצמי. הקטע הוא שעד לפני חודשיים ראיתי אותנו כידידים ואפילו לא הקדשתי אליו מחשבה מעבר לזה. אבל לפני חודשיים התחלתי לחשוב עליו קצת מעבר, עדיין לא באתי בהצהרות על הדלקות מסויימת או רצון לקשר רומנטי כלשהו, ובאותו שבוע הוא בא אליי בפעם הראשונה, מאז הוא בא אליי עוד פעמיים והזמין אותי גם אליו אבל בגלל העומס של י"א אנחנו מחכים למבחן הבא שנלמד אליו ביחד )
כשהוא בא אנחנו מתנהגים שונה מבבית ספר, אנחנו קרובים יותר, מתחבקים יותר, וזה עוד יותר מערער אותי.
כשדיברתי עם חברה שלי(שמכירה אותו כבר כמה שנים ) היא אמרה לי שהיא מאמינה שהוא בקטע שלי אבל מפחד.
בשום שלב לא העזתי לומר לו משהו בסגנון "אתה הידיד הכי טוב שלי"/"אתה החבר הכי טוב שלי" למרות שעל פניו זה נכון אבל פחדתי שזה יתפרש שאני לא רוצה אותו ולמרות שאני בעצמי לא יודעת מה אני רוצה פחדתי לסגור את האופציה (באחת השיחות שלנו דיברנו על ידיד אחר שלי שהוא חבר שלו והבהרתי לו שאני ממש לא רוצה את החבר שלו כבן זוג ואת הציפיות שלי מחבר והוא שאל "איפה אני נמצא?" ולא עניתי לו).
אני רואה את הקשר שלנו ממשיך גם מעבר לתיכון ושנהיה בקשר טוב עוד המון שנים והפחד הכי גדול שלי הוא שאם יהיה בנינו משהו ובסוף ניפרד ואז אני אאבד אותו ואני לא רוצה לאבד אותו.
אני גם רוצה לציין שלאף אחד מאיתנו לא היה בן/בת זוג לפני ולא התנשקנו ואני יודעת שהרבה מזוגות הידידים שהפכו לזוגות התחילו את זה בנשיקה ואני יכולה להעיד על עצמי שאני מתביישת וגם הוא ביישן.
אני גם יכולה להגיע למצב שנדבר על זה, השאלה איך להתחיל שיחה כזו ומה לשאול (לשאול "אתה אוהב אותי?" או "מה אנחנו" זה מלחיץ טיפה)
תודה לכל מי שקרא עד לכאן ויוכל לעזור לי להבין כמה דברים, תגובות מפורטות יעזרו לי מאוד