כתבתי שיר פריקה מה אתם חושבים?

נמאס, נמאס מהחיים הקשים
נמאס, נמאס ממה מצפים
לחרוש את החיים, כאילו אנחנו שדה
שיגמר כבר היום, לזה אני מחכה

נמאס, נמאס כל היום להקשיב לחברה
תעשה את זה, תלך לשם, נמאס, אני מרגיש כ"כ רע
כן, אמרו לי כבר פעם: "אחרים עברו, זה לא אגדה"
אני לא אחרים, יש לי צרכים, בבקשה כבדו אותם

נמאס, שחושבים שאתה כמו כל אחד
מתעורר, אוכל, נושם, מדבר, אבל בעצם אתה מיוחד
נמאס מהקשיים, נמאס מהחיים, חיים כאלו, האם זה חיים
חיים זה לאהוב, להבין, לדבר, להנות, דבש, זה החיים

אז אני שואל:
לא נמאס מכל המיאוסים?