ואוו עברתי על השאלה פה והתשובות ואני חייבת לדעת משהו - קישור מצורף

זה מרגיש שאת בודדה זה קשה בלי חברים צריך חברים בעולם הזה

1 - מסתדר מצוין

2 - מתנהלים בעיקר בין ארבעת קירות ביתי

3 - אנשים שאני מכיר במציאות לרוב לא מוצאים חן בעיניי, אבל יש כאן כמה אנשים שכבר שנים אני מדבר איתם (עם אחד כבר יותר מ4)

את שואלת איך חיים ככה

אז לחזקים בינינו ש באמת אין להם חברים, כבר תקופה וזה מתדרדר, יש גם מחשבות אובדניות.
רק שהם לא מבצעים שום דבר אובדני כי הם יודעים שהם בסדר רק לא מצליחים לפתח כישורים חברתיים. והגישה ה"לא שמחה או שמחה בקושי" שהם מראים לציבור באה מהבדידות.
למרות שתמיד מישהו כזה מקווה באיזה אירוע חברתי שמישהו יתייחס אליו, ואם מישהו כבר מתייחס? זה אושר וזה זיכרון לטווח רחוק ואף לתמיד. בדיוק כמו שאת מתחילה פעם ראשונה שלך במשהו שלא קשור לחברים.

אני הבנתי ששאלת לא בקטע רע וזה שכבר התעניינת בנושא הזה אצל אחרים זה ראוי להערכה כי רוב רובם של האנשים לוקחים את נושא החרדה החברתית כאילו זה סוג של מסכנות והתבכיינות

אני אישית סובלת.
יש בזה הרבה יתרונות והרבה חסרונות...