5 תשובות
לחיים
חח סתם ולשאלתך פשוט תגידי שבתרבות שלכם לא אומרים
חח סתם ולשאלתך פשוט תגידי שבתרבות שלכם לא אומרים
שואל השאלה:
אמרתי את זה ועדיין מסתכלים עלי ככה.
אמרתי את זה ועדיין מסתכלים עלי ככה.
אנונימית
קודם כל אין כאן עבירה על שום הלכה, גם אם אומרים.
למה לא להגיד? בפרט אם זו ברכה וצריך להוסיף לחיים כמה שיותר?
שלישית, רוב ההלכות של עדות המזרח, מבוססות על תורת הסוד, הזהר, הקבלה.
הנה מקור לאמירת לחיים, תראי כמה יפה, מה יזיק להגיד?
מקור המנהג הוא כנראה מעשה המובא על רבי עקיבא, שעשה משתה לבנו, ועל כל כוס וכוס שהביא אמר "חמרא וחיי לפום רבנן" (יין וחיים לחכמים) "חיי וחמרא לפום רבנן ולפום תלמידיהון" (חיים ויין לחכמים ותלמידיהם) (שבת ס"ז).
הסבר נוסף לאמירת לחיים: בתלמוד נאמר כי משקים את הנדון למוות יין כדי לטשטש אותו לפני הוצאתו להורג. כדי להבדיל בין יין זה, לבין יין של שמחה, אומרים "לחיים", כלומר: יין זה הוא לחיים ולא למיתה
. זו גם משמעות הנוהג אצל ספרדים, בשעת הקידוש: המקדש אומר: "סברי רבותי", והמסובים עונים: "לחיים". פירוש: המקדש אומר: מה אתם סוברים, יין זה הוא יין של חיים או יין של מיתה? והמסובים עונים: "לחיים".
ושימי לב, בשם המהר"ם מינץ (רבי משה ממינץ היה תלמידם של גדולי אשכנז!) -הביא שם שמכיוון שהמפגש הראשון שלנו בתורה עם יין הביא קללה לעולם בימי נוח לאחר המבול, לכן אומרים סברי, כלומר הבינו שבדעתי לשתות, ועל דעתכם אני משקה אתכם, שלא יזיק, ולכן עונים אחריו 'לחיים' שהפעם שתיה זו תהיה לחיים טובים ולשלום.
בשיורי כנסת הגדולה (או"ח סי' קסז, בהגהת ב"י אות ד) הביא בשם 'האבודרהם' שמכיוון שעץ הדעת שבגללו נקנסה מיתה על אדם הראשון היה גפן, לכן אומרים זאת.
דעת השיורי כנסת הגדולה עצמו שמכיוון שקורים נזקים כתוצאה משכרות היין, מאחלים שתהא שתיה זו 'לחיים'. כן כתב גם ה'בית יוסף' בשם 'שבלי הלקט'. ראה עוד טעמים שכתב.
גם בספר 'כף החיים' (סי' קסז אות קח-ט) הביא טעמים בנושא.
עוד דעה, בקידוש ובהבדלה, לפני ברכת הגפן, פונה המקדש אל המסובים במילים: 'סברי מרנן?', והם עונים 'לחיי!' הפירוש הפשוט הוא, שהמקדש שואל את המסובים אם ברצונם לצאת ידי חובת הברכה, והם עונים 'לחיי', שבלשון התלמוד פירושו 'הן'. כן
(אצל האשכנזים לא למדו קבלה בגלות, רק מעטים מאוד כמו הגר'א והמהר'ל מפראג למשל, לכן המון סודות נעלמו מעיניהם). בזמן הגלות נשתכחו הרבה הלכות ומנהגים שיסודם בקודש, אצל יהודי אירופה בעיקר.
למה לא להגיד? בפרט אם זו ברכה וצריך להוסיף לחיים כמה שיותר?
שלישית, רוב ההלכות של עדות המזרח, מבוססות על תורת הסוד, הזהר, הקבלה.
הנה מקור לאמירת לחיים, תראי כמה יפה, מה יזיק להגיד?
מקור המנהג הוא כנראה מעשה המובא על רבי עקיבא, שעשה משתה לבנו, ועל כל כוס וכוס שהביא אמר "חמרא וחיי לפום רבנן" (יין וחיים לחכמים) "חיי וחמרא לפום רבנן ולפום תלמידיהון" (חיים ויין לחכמים ותלמידיהם) (שבת ס"ז).
הסבר נוסף לאמירת לחיים: בתלמוד נאמר כי משקים את הנדון למוות יין כדי לטשטש אותו לפני הוצאתו להורג. כדי להבדיל בין יין זה, לבין יין של שמחה, אומרים "לחיים", כלומר: יין זה הוא לחיים ולא למיתה
. זו גם משמעות הנוהג אצל ספרדים, בשעת הקידוש: המקדש אומר: "סברי רבותי", והמסובים עונים: "לחיים". פירוש: המקדש אומר: מה אתם סוברים, יין זה הוא יין של חיים או יין של מיתה? והמסובים עונים: "לחיים".
ושימי לב, בשם המהר"ם מינץ (רבי משה ממינץ היה תלמידם של גדולי אשכנז!) -הביא שם שמכיוון שהמפגש הראשון שלנו בתורה עם יין הביא קללה לעולם בימי נוח לאחר המבול, לכן אומרים סברי, כלומר הבינו שבדעתי לשתות, ועל דעתכם אני משקה אתכם, שלא יזיק, ולכן עונים אחריו 'לחיים' שהפעם שתיה זו תהיה לחיים טובים ולשלום.
בשיורי כנסת הגדולה (או"ח סי' קסז, בהגהת ב"י אות ד) הביא בשם 'האבודרהם' שמכיוון שעץ הדעת שבגללו נקנסה מיתה על אדם הראשון היה גפן, לכן אומרים זאת.
דעת השיורי כנסת הגדולה עצמו שמכיוון שקורים נזקים כתוצאה משכרות היין, מאחלים שתהא שתיה זו 'לחיים'. כן כתב גם ה'בית יוסף' בשם 'שבלי הלקט'. ראה עוד טעמים שכתב.
גם בספר 'כף החיים' (סי' קסז אות קח-ט) הביא טעמים בנושא.
עוד דעה, בקידוש ובהבדלה, לפני ברכת הגפן, פונה המקדש אל המסובים במילים: 'סברי מרנן?', והם עונים 'לחיי!' הפירוש הפשוט הוא, שהמקדש שואל את המסובים אם ברצונם לצאת ידי חובת הברכה, והם עונים 'לחיי', שבלשון התלמוד פירושו 'הן'. כן
(אצל האשכנזים לא למדו קבלה בגלות, רק מעטים מאוד כמו הגר'א והמהר'ל מפראג למשל, לכן המון סודות נעלמו מעיניהם). בזמן הגלות נשתכחו הרבה הלכות ומנהגים שיסודם בקודש, אצל יהודי אירופה בעיקר.
שואל השאלה:
אני הולכת ורגילה לפי נוסח אשכנז.
זה כמו שתגידי לתימני ללכת לפי נוסח ספרד.
אני הולכת ורגילה לפי נוסח אשכנז.
זה כמו שתגידי לתימני ללכת לפי נוסח ספרד.
אנונימית
זהו! שממש לא! במקרה דיברת על התימנים? כי אני לא הזכרתי אותם, אלא דיברתי על רבי עקיבא ותנאים, אז עזבי עדות, תראי את המיינסטרים.
ואם כבר מדברים על עדות ונוסח תפילה נכון ומדוייק, רק אצל התימנים מוצאים את זה, אז לא ייתכן שתימני ילך לכל בית כנסת אחר בעולם שבו מכנים את
הח-כ' ואת
הע-א או ה.. לכן ההשוואה ממש לא נכונה. אם מישהו קורא נכון את התורה תפילה, יתכן שתגידי לו בוא תשנה ותתחיל לטעות?
ואם כבר מדברים על עדות ונוסח תפילה נכון ומדוייק, רק אצל התימנים מוצאים את זה, אז לא ייתכן שתימני ילך לכל בית כנסת אחר בעולם שבו מכנים את
הח-כ' ואת
הע-א או ה.. לכן ההשוואה ממש לא נכונה. אם מישהו קורא נכון את התורה תפילה, יתכן שתגידי לו בוא תשנה ותתחיל לטעות?