2 תשובות
פעם הורדתי סרט ובתחילתו היה כתוב "based on the novel the turn of the screw", אז מיד הפסקתי את הסרט והלכתי להוריד (ולקרוא) את הסיפור -- כי אני יודע שסרטים הורסים את הספרים שהם מבוססים עליהם.
בכל אופן, השאלה שלך עוררה את סקרנותי (כי תהיתי אם מדובר ב-pulp fiction) ולאחר חיפוש בגוגל אני רואה שזה אותו סיפור שקראתי! סחתיקה!
לא, אין לי צילום של הסיפור (בעברית), אני מניח שאתה יודע שאפשר להוריד את הגרסה האנגלית (כי זכויות היוצרים חלפו). עשה טובה ושלח לי את הגרסה העברית אם תשיג אותה, טוב?
אגב, בסרטים (ראיתי שניים) מתואר כאילו שני הילדים מבצעים סטיות מיניות. אבל למי שקורא את הספר ברור שכל הדרמה נמצאת אך ורק במוחה של האומנת. כלומר, זה סיפור על אומנת מטורללת (לילדים מסכנים), לא על ילדים מטורללים (ואומנת מסכנה). הסרטים ממש ממש הורסים את הסיפור (וזה לא פלא).
זכור לי שקראתי כמה ביקורות על הספר. יש אנשים שלא אוהבים אותו אבל אני מניח שזה בגלל הקצב האיטי שלו (ושפעת המלל) -- מדובר בתקופה הויקטוריאנית ואז היה נהוג "לקחת ת'זמן".
בכל אופן, השאלה שלך עוררה את סקרנותי (כי תהיתי אם מדובר ב-pulp fiction) ולאחר חיפוש בגוגל אני רואה שזה אותו סיפור שקראתי! סחתיקה!
לא, אין לי צילום של הסיפור (בעברית), אני מניח שאתה יודע שאפשר להוריד את הגרסה האנגלית (כי זכויות היוצרים חלפו). עשה טובה ושלח לי את הגרסה העברית אם תשיג אותה, טוב?
אגב, בסרטים (ראיתי שניים) מתואר כאילו שני הילדים מבצעים סטיות מיניות. אבל למי שקורא את הספר ברור שכל הדרמה נמצאת אך ורק במוחה של האומנת. כלומר, זה סיפור על אומנת מטורללת (לילדים מסכנים), לא על ילדים מטורללים (ואומנת מסכנה). הסרטים ממש ממש הורסים את הסיפור (וזה לא פלא).
זכור לי שקראתי כמה ביקורות על הספר. יש אנשים שלא אוהבים אותו אבל אני מניח שזה בגלל הקצב האיטי שלו (ושפעת המלל) -- מדובר בתקופה הויקטוריאנית ואז היה נהוג "לקחת ת'זמן".
קיבלתי את ה"תודה". אז אני מבין שזה לבגרות.
אם אני זוכר נכון, הסיפור הזה הוא בין הראשונים בז'אנר הזה של "רוחות רפאים" / "גותי", ומכאן החשיבות הספרותית שלו. אם כי לי נראה שהחדשנות שלו היא דווקא אחרת: בזה שהוא מתאר בעיה פסיכולוגית (של האומנת).
אפרופו רוחות רפאים, בטח שמעת על צ'ארלס דיקנס (שעסק בספרים שלו בבעיות חברתיות) -- הוא זילזל בז'אנר החדש הזה של "רוחות רפאים" ואפילו כתב סיפור פארודיה על רוח רפאים. כשהייתי בגילך קראתי את הסיפור, אבל לא ידעתי שזה פארודיה, מה שגרם לי בלבול רב. (אז, לפני 20 שנה, לא היו סרטים באינטרנט; יכולנו רק להוריד ספרים ישנים מאוד (שעברו זכויות היוצרים עליהם) או להוריד סקריפטים של סרטי קולנוע).
לגבי "ואני הולכת לקרוא את זה בשקיקה": סבבה (הוספתי קישור להורדה בסוף התגובה), רק קחי בחשבון שאז הקצב היה שונה (וסף הגירוי נמוך יותר). אני לא יודע איך milenials "יאכלו" סגנון כזה. אם לא תתחברי לסיפור הזה יש כל כך הרבה אחרים. אני מקנא בך על האפשרות לטבוע בסיפורים בגיל הזה.
לגבי "משמח אותי לדעת שיש עיבוד קולנועי לסיפור" שכתבת לי: שוב, הייתי קורא לזה "הרס קולנועי", לא "עיבוד קולנועי". אפרופו הרס, נדמה לי שהסרט האחרון שעלה לכותרות, שמבוסס על ספר, זה "זה" (it) של סטיבן קינג. (זה הספר שגורם לחרדת הליצנים בכל העולם) ראיתי את הסרט מ-1990 והוא עשה עוול נורא לספר (מה שלא מפתיע!) סטיבן בעצמו, באחר הספרים שלו, כותב על סופר שהולך לסט צילומים של סרט כדי "לראות איך הורסים לו את הספר" -- ולכן הופתעתי כשסטיבן, ב-twit פומבי, אסר על דונאלד טראמפ לראות את הסרט שלו. הוא היה צריך לאסור על כולם! אדיוט. אגב, אם עניין אותך it, ורק אם כן, אני ממליץ על הסיפור הקצר המופלא a glass of darkness של philip k dick (ראי קישור להורדה), שלי אישית נראה שסטיבן קינג גנב ממנו.
וואוו, זהו, אני אסיים לקשקש!
אם אני זוכר נכון, הסיפור הזה הוא בין הראשונים בז'אנר הזה של "רוחות רפאים" / "גותי", ומכאן החשיבות הספרותית שלו. אם כי לי נראה שהחדשנות שלו היא דווקא אחרת: בזה שהוא מתאר בעיה פסיכולוגית (של האומנת).
אפרופו רוחות רפאים, בטח שמעת על צ'ארלס דיקנס (שעסק בספרים שלו בבעיות חברתיות) -- הוא זילזל בז'אנר החדש הזה של "רוחות רפאים" ואפילו כתב סיפור פארודיה על רוח רפאים. כשהייתי בגילך קראתי את הסיפור, אבל לא ידעתי שזה פארודיה, מה שגרם לי בלבול רב. (אז, לפני 20 שנה, לא היו סרטים באינטרנט; יכולנו רק להוריד ספרים ישנים מאוד (שעברו זכויות היוצרים עליהם) או להוריד סקריפטים של סרטי קולנוע).
לגבי "ואני הולכת לקרוא את זה בשקיקה": סבבה (הוספתי קישור להורדה בסוף התגובה), רק קחי בחשבון שאז הקצב היה שונה (וסף הגירוי נמוך יותר). אני לא יודע איך milenials "יאכלו" סגנון כזה. אם לא תתחברי לסיפור הזה יש כל כך הרבה אחרים. אני מקנא בך על האפשרות לטבוע בסיפורים בגיל הזה.
לגבי "משמח אותי לדעת שיש עיבוד קולנועי לסיפור" שכתבת לי: שוב, הייתי קורא לזה "הרס קולנועי", לא "עיבוד קולנועי". אפרופו הרס, נדמה לי שהסרט האחרון שעלה לכותרות, שמבוסס על ספר, זה "זה" (it) של סטיבן קינג. (זה הספר שגורם לחרדת הליצנים בכל העולם) ראיתי את הסרט מ-1990 והוא עשה עוול נורא לספר (מה שלא מפתיע!) סטיבן בעצמו, באחר הספרים שלו, כותב על סופר שהולך לסט צילומים של סרט כדי "לראות איך הורסים לו את הספר" -- ולכן הופתעתי כשסטיבן, ב-twit פומבי, אסר על דונאלד טראמפ לראות את הסרט שלו. הוא היה צריך לאסור על כולם! אדיוט. אגב, אם עניין אותך it, ורק אם כן, אני ממליץ על הסיפור הקצר המופלא a glass of darkness של philip k dick (ראי קישור להורדה), שלי אישית נראה שסטיבן קינג גנב ממנו.
וואוו, זהו, אני אסיים לקשקש!