איך אתם מצליחים לקום בבוקר עם הרגשה שאתם יכולים לעבור גם את היום הזה?

יש לי ימים כאלה שפשוט אני יודעת שזה יום קשה ושאני לא יצליח לעבור אותו אבל אני מתעוררץ על עצמי וחושבת שיהיה לי יותר כיף עם היברות מאשר בבית לפחן הם ישמחו אותי

שואל השאלה:
אבל מה קורה כשאת חוזרת הביתה? או כשאת נשארת ערה בשעות הקטנות של הלילה?

אני חושבת על חופשת פסח, שאני אוכל לישון עד מתי שאני רוצה (כמובן שיומיים לפני שחוזרים אני אסדר את עצמי), ואני חושבת על זה שעוד שלושה חודשים אנחנו בחופש גדול:)

שואל השאלה:
אני לא חושבת שהבנתם את השאלה שלי, התכוונתי כשאתם במשבר כלשהו, לא בהכרח קשור לבצפר. איך אתם מתמודדים עם זה? איך אתם מתעוררים בבוקר עם רצון לקום מהמיטה ולשרוד את היום הזה וכל יום שבא אחריו?

אממ, רוב הפעמים אני לא יוצאת מהמיטה
אבל כשאני כן אני פשוט חושבת על משהו טוב שיכול להיות לי בהמשך ונותנת לעצמי מוטיבציה, זה קורה פחות אבל עדיין...