אני בדיכאון כבר תקופה..

מצטערת לאכזב אותך אבל דיכאון זו מחלה לכל דבר ואם לא ניגשים לעזרה מקצועית אל תצפי ליותר מידי.

יש פה אנשים שעברו את זה, אל תישברי, נסי לעזור לעצמך, יש מישהו שיכול לעזור לך, את, והמישהו שניסה לפחות רצה לעזור לך, עשי משהו שיעודד אותך

אני באמת ממליצה ללכת לטיפול פסיכולוגי, זה יכול מאוד לעזור. דיכאון זו מחלה לא קלה, תלוי בדרגה כמובן, אבל לרוב קשה לצאת מזה לבד.

אני ככ מזדהה איתך

שואל השאלה:
אני לא רוצה לגשת לעזרה מקצועית, אני רוצה להעלים את זה לבד.

אז זה לא יעלם.

מצטערת.

מקסימום תלכי לפסיכולוג לא לפסיכיאטר

תפסיקו להוריד אותה יש לה רצון היא תצליח אני מאמינה בה
גם אני בדיכאון ואני מנסה
נלחמתי בזה בעבר והצלחתי וזה שוב חזר לי ואני שוב מנסה לצאת מזה

^ את בידיוק מוכיחה את מה שאני טוענת. זה חוזר לך. מן הסתם.

אני *מאובחנת* בדיכאון קליני *אני יודעת מה זה ועל מה אני מדברת*

שואל השאלה:
אני לא צריכה פסיכולוג, מה אני פשוט אשב ורדבר על מה שקורה לי? זה לא עוזר אפעם ואני לא רוצה שההורים שלי יחשבו שאני משוגעת כי קרו דברים בעבר.. בלי קשר לפסיכולוג, ניסיתי וזה לא עוזר בשיטת והכדורים גם לא עוזרים במרשם פסיכיאטרי

מבין אותך שימי על כולם זין ותמשיכי בחיים שלך למראןות שזה כואב וקשה תעברי את זה את חזקה

כדורים זה סתם סמים בעיניי. אבל טיפולים פיסיכולוגים כם יעילים זה תלוי במטפל פשוט. וזה לא עניין של "רק לדבר" זה גם תרגול. זה גם עבודה על המחשבה. זה מעבר ל"דיבור" שאגב בתור אדם דכאוני, את הכי צריכה את זה כדי לפרוק. פסיכולוגים לומדים את זה במיוחד כדי לדעת כיצד לעזור לך ולשקם אותך.

גם אני עוברת את זה.. זה חלק מהחיים שמצב כזה אמור לקרות לך, לכולם, ופשוט תהיה עם חברות שלך, תמחקי אין, ותהני איתן אני אומרת לך זה הכי יעזור לך. ותנסי לחשוב על דברים חיובים ואת תראי שזה יעבור לך. ואם יש לך יועצת בבית ספר לכי לשיחה איתה (אם את עדיין לומדת בבית ספר) ואם לא אז תלכי ותדברי עם מקצוען

שואל השאלה:
אין סיכויים להעביר את זה לבד?: (אני רק רוצה לחזור להיות מי שהייתי בעבר, שמחה ומאושרת

שואל השאלה:
כן אני לומדת עדין בבית ספר, אני עוד שנה בתיכון, גם עם זה קשה לי להתמודד, אני מעשנת (אל תשפטו אותי) כי זה מרגיע אותי במצבים יותר גרועים, אני רק רוצה שזה יפסק.. אף אחד במשפחה לא יודע על המצב שלי, אפילו החברה הכי טובה שלי לא יודעת

אז תשתפי אותן, אתן חייבת לפרוק את לא יכולה לשמור את זה בבטן, זה רק מחמיר את המצב כשאת שומרת את הכאב בפנים ונחנקת ממועקה..

את צריכה לדבר על זה עם מישהו בכללי ואין דרך שתצליחי לבד. כמו שאמרתי, זו מחלה לכל דבר וכשחולים הולכים לאיש מקצוע.

שואל השאלה:
אני מפחדת לשתף, אני מעדיפה כל הזמן לשמור את זה לעצמי, שיתפתי למישהו אחד והוא לא ידע איך לעזור לי למה שאחרים יצליחו?

לפרוק אמור לשחרר קודם כל.
דבר שני, *אנשי מקצוע* הם התשובה. פסיכיאטרים שהם בעצם רופאים ופסיכולוגים שהם מתמחים בבריאות הנפש. גם כן.

תשתפי מישהו שאת יודעת שגם לו הייתה תקופה קשה בחיים והוא יבין אותך

שואל השאלה:
הרוב שומרים את זה, ככה שאני לא מכירה אנשים שהיתה להם תקופה קשה, אין דרך אחרת חוץ מפסיכולוג?

יש פה כאלה שהייתה להם תקופה כזו, הם פשוט התגברו על זה איכשהו, יש לעזור לעצמך ולעשות משהו שאת אוהבת לעשות

טוב אני אקבל את הביקורת פה, והאמת שיש פה כאלה שעברו את זה, שאלת אם אין דרך אחרת חוץ מפסיכולוג, אמרתי לך, שיש דרך, לעזור לעצמך, לא פשוט אבל זה מה שצריך לעשות, בהצלחה לך

שואל השאלה:
איך אעזור לעצמי
וזאת לא אני שעשיתי לך מינוס.

אורה ושמחה- את מאובחנת בדיכאון קליני? כמה שנים?

נסי לעשות משהו שיעודד אותך, כושר, מוזיקה, תאהבי את עצמך, לא עברתי, אני למדתי על זה דרך אנשים פה, לא אובנחתי אבל הבנתי מאנשים פה שהצליחו לעבור את זה וגם להם היה את זה, מה שגם דיברתי עם חלק שהיו בזה, והבנתי דרכם על זה קצת, את יכולה למצוא משהו שיעזור לך למשל, חברות, להאמין בעצמך, לבנות ביטחון עצמי, לצחוק, ללמוד חשיבה חיובית, להילחם בזה כמה שאת יכולה, אם הרוב פה הצליחו בזה, אז גם את יכולה

יופי. אז מי את שתגידי לה שאפשר לעבור את זה לבד ולזרוק עוד בקלילות "תעזרי לעצמך"? (במיוחד שאין לך ניסיון מקצועי) בתור אחת שמאובחנת זה אותי אישית מעליב ומזלזל.

שואל השאלה:
תודה, אבל אני עושה את כל אלה וזה לא עוזר לי וזה לא מעודד
אפעם לא אהבתי את עצמי, יש לי חוסר ביטחון עצמי מהגן עוד.

אמ לא התכוונתי לזלזל ולהעליב אותה בכלל, וגם אותך, הכוונה שלי הייתה שתנסה למצוא דרך לעזור לעצמה,, יש כאלה שעברו את זה לבדם דרך עזרה עצמית, לא משקרת לך,, לא זרקתי את זה ב"בקלילות" רק אמרתי לה בקצרה שתנסה לעזור לעצמה, אני יכולה להביא לה מלא דרכים איך, אמנם אין לי, אבל אני למדתי פה מאנשים שעברו את זה על זה והבנתי שהם הצליחו לעבור את זה, שנית אני לא התכוונתי לפגוע בך או בה באופן אישית, אולי את חושבת ככה בגלל הדיכאון, ואני מודה שאני לא העוזרת הכי טובה פה כמו שאר האנשים, גודלן או חליפה ואין לי ניסיון מקצועי כמו לשאר האנשים פה, אבל זה לא שולל שום עזרה מאנשים פה, יצא לי להיות בדברים כאלה בשאלות פה כמה זמן, להבין דברים על דיכאון קליני, לדבר ולהבין, להבין קצת מונחים מזה, אז אני לא מושלמת ולא עברתי את מה שאת עוברת והיא עוברת, אין הכוונה שאני לא יכולה לעזור לאדם במצוקה, סבבה אני מקבלת את דעתך הכנה, למרות שזה קצת פגע בי, רק שתביני שאמרתי את זה בקצרה, את רוצה שאני אביא לה מדריך מפורט על עזרה עצמית וכל זה, אני יכולה להביא, להעתיק מאתרים אחרים או ממה שאני יודעת בעיקר שלמדתי, בשמחה, אני לא מנסה לפגוע, לשפוט, לזלזל, להעליב או לגרום לכל אחד בדיכאון עדיין להרגיש רע יותר, אני מקווה שאת מבינה אותי, איכשהו, וסליחה אם זה פגע. אני בת אדם וגם את אדם, אני בטוחה שאת איכשהו מבינה את הכוונה שלי שהיא לטובה פה, אולי שפטת אותי, אבל אני לא אותך, תכלס גם אני הייתי נפגעת אבל אולי הייתי מבינה שמישהי מנסה לעזור לי למרות שהיא לא מבינה בזה וזה נחמד שהיא מנסה למרות שהיא לא יודעת או מבינה, כן אולי. זו רק אני פה, לא מושלמת, פשוט אדם נחמד שמנסה לעזור, לא תמיד יש לי עצות טובות כמו הרוב, מודה בזה בלב שלם. שואלת השאלה, זה יכול לעזור לך ולעודד, לאט לאט, נסי למצוא בך תכונות טובות, נקודות טובות, לקבל את עצמך ולסלוח לעצמך על טעויות העבר. לבנות ביטחון עצמי דרך דברים שאת אוהבת, להתנדב, נסי ללמוד איך, יש המון אתרים שיכולים לעזור לך, כולל סרטונים, ואני מכירה כמה מהם אם את רוצה, וגם אם את רוצה גם, שאני אביא לך.

דיכאון זו מחלה שמצריכה טיפול.
מי שטוען שעבר דיכאון לבד פשוט לא באמת חווה דיכאון. אולי משבר פה ושם של עצב. ואולי הוא גם לא מאובחן אפילו. לא שאני מזלזלת. אבל מחלה נפשית לא מתגברים עליה לבד. המון נוטים להתבלבל בכלל בין עצב לדיכאון - שניהם דברים שונים בהחלט.
זה קל להגיד "תעזרי לעצמך", "תעשי כך וכך". שמעי זה לא עובד ככה. זה מצריך טיפול מקצועי והכוונה מקצועית. זה לא דבר שעובר באמצעות סרט קומדמה וסרטוני מוטיבציה מיוטיוב או בילוי עם חברים ומשפחה. דיכאון נמצא בכל המצבים האלה עדיין. אם נפגעת זו בעיה שלך כבר. כי בעיניי להגיד למישהי "שכן אפשרי לבד את פשוט צריכה לעזור לעצמך" זה להשאיר אותה באוויר וזה מגעיל ומזלזל הן באלו שחווים דיכאון ובמחלה עצמה. אתרים באינטרנט לא שווים גרוש ולא מהווים שום אלטרנטיבה לעזרה מקצועית. נו באמת.

דווקא חלק פה כן עברו את זה איכשהו, זה יכול לעבוד לפחות, סרטים מצחיקים וצחוק עוזר לבריאות, וגם מוטיבציה, זה עוזר לפחות להרגשה טובה, להסיח את הדעת ממה שעוברים, זה אפשרי כי חלק פה עברו את זה וזו עובדה, זה לא להשאיר אותה באוויר, וזה לא מגעיל ומזלזל בכלל, אתרים באינטרנט דווקא כן שווים ויש ברובם עצות טובות להדרכה לזה, כן מהווים דרך חלופית לעזרה עצמית, מי שטען שעבר דיכאון לבד כן באמת חווה דיכאון, ולא רק עצב קל, חלק פה דווקא כן עברו אבחון, אפשרי לעבור את זה, אני יודעת את הבדל ולמדתי את זה ממישהי פה בשם פסיכולוגית, זה יכול לעבוד קצת, ולא שללתי עזרה מקצועית וכל זה, לפעמים פסיכולוגים לא תמיד עוזרים לאנשים במצב הזה וזה מצריך עזרה עצמית ואותם אתרים שיש בהם עצות לחיות טוב יותר ולעבור דיכאון כן עוזרים, כולל סרטוני קומדיה, וגם בילוי עם חברים בסביבה תומכת ומשפחה וגם סרטוני מוטיבציה להגברת הביטחון העצמי,, שוב אני לא משאירה אותה באוויר, ולא מזלזלת בזה. עם כל הכבוד, אני מנסה כמה שאני יכולה, אני אודה לך אם לא תשפטי אותי על סמך זה בכלל. ואני באמת מנסה, כמה שאני יכולה ועושה את הכי טוב שלי.. ביקורת ביקורת, בן אדם מנסה לעזור וכולם שופטים אותו, את מבינה שאני דואגת לה ומנסה שהיא תחיה טוב יותר ממה שהיא חיה עכשיו? למה לשפוט בן אדם? אני לא התכוונתי לפגוע באמת, אני באמת מנסה. אתרים באינטרט על עזרה עצמית, ביטחון עצמי, איך לאהוב את עצמך וכל זה כן שווים גרוש, למה את מנסה לתקוף אותי במקום להבין שכוונתי טובה ורצוני הוא לעזור בכלל? למה ביקורת במקום להעריך? זה שאת בדיכאון לא אומר שאת צריכה לשפוט אותי על סמך זה, גם חלק לא היו בדיכאון והם עוזרים למרות שהם לא היו, ייתכן שאני גם אהיה בדיכאון מתישהו. אבל אם אני אהיה אני לא רוצה לפגוע במי שמנסה לעזור לי