אני חושבת שאני בדיכאון ואני לא יודעת איך לצאת מזה

היי
את עוברת תקןפה לא קלה, ואת נשמעת בוגרת וחכמה, וזה מצוין שאת מבינה שאת צריכה לפרוק מה שאת מרגישה.
אני תמיד כאן :)
אם את רוצה לפרוק ולדבר תרגישי בנוח..

היי רוני יקרה,

את מתארת שאת מתמודדת כבר תקופה ארוכה עם מצוקה נפשית, מצוקה שצובעת את כל תחומי החיים, וגוזלת אט אט את הכוחות והתקווה... עד כדי כך שהתאבדות מרגישה כמו הפיתרון האפשרי שעוד נותר...

וזה נשמע שאת מרגישה אבודה, שאין לך מקום שמדוייק לך, ושגם לא את התמיכה שאת זקוקה לה כרגע וזו חוויה כואבת של תלישות שרק מוסיפה להתמודדות שלך...

ולמרות הכל, אני שומעת שיש בך קול שעוד נותרה בו תקווה, אותו קול אמיץ שממשיך לחפש את המסגרת שמתאימה לך, למרות שוודאי לא היה קל לקום ולהתנגד אל מול החברה בה את גדלה. קול שממשיך ומנסה למצוא מקום שתוכלי לפנות אליו ולהיעזר, קול שהביא אותך לשתף כאן במצוקה שלך... קול שמבין את הסכנה ומבקש לשמור עליך מפני צעד ממנו אין דרך חזרה... ובעיני קול זה הוא משמעותי מאוד, וניתן יהיה לגייס אותו להתמודדות הזו.

אך באמת, כפי שאת עצמך מבינה, זו לא התמודדות להיות איתה לבד... אני חושבת שכדאי לנסות לדבר שוב עם ההורים שלך ולהבהיר להם את גודל המצוקה... גם אם יש להם התמודדות נוספת עם אחותך, גם את צריכה וראויה לקבל את העזרה שאת זקוקה לה. אם זה לא אפשרי, אולי תוכלי לפנות ליועצת בית הספר שלך או למורה שאת מרגישה בנוח איתו /ה או קרוב משפחה אחר. מישהו שיוכל להיות שם עבורך...

במקביל, אני רוצה להזמין אותך לבוא לדבר איתנו באתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. הצ'אט פעיל כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות. אני מאוד דואגת לך, ונשמח להיות פה עבורך כתובת ומקור תמיכה בהתמודדות הזו. לצערי הרב, היום הצ'אט סגור בגלל החג, אבל אנחנו נחדש פעילות במוצ"ש, אם תרצי, נחכה לך אז או בכל ערב אחר... אנחנו ב- http://www.sahar.org.il

שלך,
מתנדבת סה"ר