אני כבר איזה שבועיים הולכת לבית ספר מאוחר. אמאשלי כועסת עלי ומחליטה שאני מתחרבשת עם בנים.

תגידי לה מה הסיבה האמיתית שאת מאחרת.
ככה שהיא תראה שזה לא קשור לבנים.

פשוט אל תנסי לשכנע אותה...

תעשי איתה שיחה רצינית שבה תסבירי לה את המצב האמיתי
אבל קחי בחשבון שיש אפשרות שהיא פשוט לא תאמין, ואם באופן כללי אתן לא מסתדרות את צריכה פשוט לקבל את זה (כל עוד זה לא מגביל אותך באיזה שהוא אופן ) ולדעת את הסיבות האמיתיות לדברים שאת עושה

שואל השאלה:
מה אני אגיד לה?
"היי אמא, אמרתי לך שיש לי בעיות שינה ואת לא מקשיבה לי. בגלל זה קשה לי"

שאמרתי לך שאני חושבת שיש לי בעיות שינה אז היא אמרה שאני מכניסה לעצמי בעיות לחיים.
כיאלו, מה?!?!?

תסבירי לה בהכי רגוע ומכבד שלך, שיש לך בעיות שינה (ותפרטי, להירדם, להתעורר, או מה שיש לך), ושבגללן את כבר שבועיים מאחרת לבית הספר.
ושאת רוצה לטפל בהן.

את המוטיב היא כבר בנתה לעצמה בראש.
לשכנע אותה כבר לא יעבוד
אבל מה שכנראה מפריע לה יותר זה האיחורים
עזבי את הסיבות ותעיפי את התירוצים
אל תפספסי חומר, תמנעי מהערות מההורים והמורים
ותגיעי בזמן להתחיל את יום הלימודים.

אני מבינה אותך, אבל יש אנשים שלא מבינים מה זה באמת בעיות שינה ושהן באות כתוצאה ממשהו שעובר עליך ברוב המקרים
תנסי להסביר לה את זה בלי צעקות ובצורה בוגרת, ואם היא לא מאמינה לך עדיין פשוט תשני את הגישה שלך לנושא ותדעי שאת יודעת מה הסיבות שלך

שואל השאלה:
עוברים עלי הרבה דברים ואני מודעת.
אם אני אספר לה אליהם או אפילו אנסה היא ישר תחשוב שאני חוזרת לעבר שלי ואז זה יוכיח שאני מתחרבשת עם בנים ככה שזו לא אופציה.

אני טובה בלימודים, המורים אומרים עלי דברים טובים, יש לי ממוצע 87.

קשה לנסות להבין מה היא רוצה, אפילו אני לא הבנתי.