6 תשובות
תקשיב דומה לאללה... (לא טוען שהתקווה גנוב מציין שיש דימיון)
מה ששלחת זה מ2013 התקווה זה ממש ישן
אנונימית
אתה משווה את התאריך שזה יצא למתי שהלחינו את התקווה? אני בטוחה כמעט במאה אחוז שהתקווה יותר ישנה מ2013 -_-
זה עלה ביוטיוב ב-2013
סמטנה מת מסתבר ב1884
אבל עדיין זה לא אומר שהתקווה "גנוב" - איפה שזה נשמע דומה תוך 2 שניות את שומעת שהתקווה זה דבר אחד וזה משהו אחר פשוט דומה
סמטנה מת מסתבר ב1884
אבל עדיין זה לא אומר שהתקווה "גנוב" - איפה שזה נשמע דומה תוך 2 שניות את שומעת שהתקווה זה דבר אחד וזה משהו אחר פשוט דומה
קישורים מצורפים:
אוקיי, בגלל שזו כבר השאלה השנייה שאני רואה על הדמיון בין התקווה ליצירות אחרות החלטתי לבדוק את זה בויקיפדיה.
בעקרון על פי מה שכתוב שם הלחן הוא של בחור בשם שמואל כהן על פי לחן עממי רומני. הלחן במקור בשם "עגלת השוורים" היה נפוץ ברומניה כ"לחן ישן נושן" וחובר על ידי איש מולדובה בשם ג. פופוביץ' (והוא מצורף פה בקישור 1).
אותו הלחן בדיוק שימש גם לשירי־עם רומנים נוספים כמו "שיר של חודש מאי" הידוע גם כ"החורשות התעוררו" (מצורף בקישור 2 ויותר דומה להתקווה).
בגלל שהלחן זר היו מוזיקולוגים יהודיים שרצו למצוא ללחן מקור יהודי וטענו שזה שאוב מ"ברכת הטל" שחיבר רבי יצחק ששת בספרד במאה ה14 (מצורף בקישור 3).
לאחר צאת חבורה של בלצן והתקבלותו על ידי משרד החינוך פרסם המוזיקולוג אדווין סרוסי מאמר שבו הציג עדויות ממקור ראשון של בני הדור לגבי מקור הלחן של התקוה והפריך את הניסיונות לטעון שמקור הלחן הוא יהודי או עתיק. המקור ממנו חובר הלחן המזרח אירופי העממי לתקוה הוא שיר העם הרומני. לדברי סרוסי סביר להניח שהלחן לשיר "ברכת הטל" הספרדי חובר אליו בקהילות ספרד שגלו בגירוש ספרד לאיטליה, ואין עדות לזמרת השיר בלחן הזה במאה הארבע עשרה.
בעקרון על פי מה שכתוב שם הלחן הוא של בחור בשם שמואל כהן על פי לחן עממי רומני. הלחן במקור בשם "עגלת השוורים" היה נפוץ ברומניה כ"לחן ישן נושן" וחובר על ידי איש מולדובה בשם ג. פופוביץ' (והוא מצורף פה בקישור 1).
אותו הלחן בדיוק שימש גם לשירי־עם רומנים נוספים כמו "שיר של חודש מאי" הידוע גם כ"החורשות התעוררו" (מצורף בקישור 2 ויותר דומה להתקווה).
בגלל שהלחן זר היו מוזיקולוגים יהודיים שרצו למצוא ללחן מקור יהודי וטענו שזה שאוב מ"ברכת הטל" שחיבר רבי יצחק ששת בספרד במאה ה14 (מצורף בקישור 3).
לאחר צאת חבורה של בלצן והתקבלותו על ידי משרד החינוך פרסם המוזיקולוג אדווין סרוסי מאמר שבו הציג עדויות ממקור ראשון של בני הדור לגבי מקור הלחן של התקוה והפריך את הניסיונות לטעון שמקור הלחן הוא יהודי או עתיק. המקור ממנו חובר הלחן המזרח אירופי העממי לתקוה הוא שיר העם הרומני. לדברי סרוסי סביר להניח שהלחן לשיר "ברכת הטל" הספרדי חובר אליו בקהילות ספרד שגלו בגירוש ספרד לאיטליה, ואין עדות לזמרת השיר בלחן הזה במאה הארבע עשרה.
באותו הנושא: