נמאס לי כל יום לבוא לבית ספר ולנסות להתבלט, לנסות לדבר ולצחוק על דברים שממש לא מעניינים אותי. אני ממש לבד שם.

אז החברה הטובה שלי די מתרחקת.. לאט לאט אני מתחילה לראות את הפנים של כל אחד. אני ילדה שקטה. אבל כן ממציאה נושאי שיחה, ואני לא פדחנית או משהו.. אני פשוט מרגישה ממש לבד, ותמיד אם שואלים אותי או מעירים לי על משהו אני עונה בחיוב ולא כועסת, רק כי אין לי כוח לריב או להתווכח . אני מרגישה לפעמים שאני סתם נדחפת, וגם כשאני מדברת, לא רוצים להקשיב לי, אני מרגישה את זה.
מה אפשר לעשות? זה באמת מתסכל. להעמיד פנים שאת מסתכלת בטלפון, להעמיד פנים שאת הולכת לשירותים באמצע שיעור חופשי או כאלה רק כי קשה לך להיות בכיתה ..