באיזה גיל כדאי לי למצוא חבר?

גיל 15-16 זה אחלה לפני זה אין לך מה לחפש

לדעתי אין למה למצוא חבר מתחת לגיל 16-17

אני לא חושב שזה עובד ככה.
זה לא שיש גיל שבו יוצאים לחיפוש ואז מוצאים, זה פשוט קורה.

את יכולה להכיר מישהו ואתם תהפכו להיות חברים כבר בשבוע הבא, ואת יכולה לא להכיר את המישהו הזה גם שנה או שנתיים או יותר.

בגיל שלך כבר אפשר שיהיה חבר, אבל אני לא חושב שאת צריכה להיות באיזשהו לחץ של זמן על העניין הזה.

"למצוא"?! טוב אני זורמת...
מתי שתתאהבי באמת ולא תהיי מושפעת מהלחצים של החברה
או במילים אחרות כשתתבגרי!

הכוונה שלה היתה מתי זה בסדר שיהיה חבר
לא למצוא
נראלי

כל הבנות שהיו כבר בזוגיות מתחת לגיל 18 סתם שוברות לעצמן את הלב.
למה? כי הזוגיות אף פעם לא מחזיקה והבנים אף פעם לא רציניים! אין כאן אהבה!
בגילאים האלה הבנים מושפעים, הורמונליים, חרמנים וילדותים.
כל פעם שעובר לידי זוג בבית ספר אני מרחמת על הבחורה כי לרוב היא נפגעת בסוף.
אני אומרת לך, שכחי מזה! זה לא אהבה, וזה לא מחזיק מעמד. זה סתם.
זה בולשיט אחד גדול. תגידי תודה שאף ילד חרמן לא ניצל אותך או הפיץ עליך תמונות או ריכל עליך עם חברים שלו, כי זה לרוב מה שהם עושים.
הם לא בוגרים ולא מבינים מה זה זוגיות. ההתנהלות שלהם ביחד, פשוט מביכה.
והבנות כמעט תמיד יוצאות שבורות לב, מבולבלות ונדפקות.
בבקשה תוציאי לך את הרעיון הזה מהראש! זוגיות לפני גיל 18 סופה להיגמר.
זה סתם מיותר, אין כאן שום אהבה לרוב.
את צריכה להיות ממש שמחה שלא היה לך חבר, ושלא נתת לאף ילד חרמן לעבוד עליך כמו 80% מהבנות.
זה לא אמיתי ולא מחזיק מעמד אף פעם.
מותר לרצות, זה טבעי.
אבל חכי להתבגר, חכי שהבנים יתבגרו וחכי לזוגיות רצינית ואהבה אמיתית. חכי שתדעי מי את, תדעי איך את רוצה לחיות את החיים שלך, תצברי אסרטיביות וביטחון. כל דבר בזמן שלו.

שואל השאלה:
לא כל הבנים ככה, יש בנות כאלה שרוצות חבר אבל הן לא באמת אוהבות אותו, מנצלות אותו או עוזבות אותו בגלל מישהו אחר חתיך או עוד משהו

דברים כאלה באים באופן טבעי לא צריך לחפש

16-17

בין 1-99

רוב הבנים כן ככה. למה את חושבת שרוב הזוגות בגילאים האלה לא מחזיקים?

שואל השאלה:
אני יודעת שהרוב זה מהבנות

you painted me golden - אני שמח שכתבת גם את המילה "לרוב".

אני לא מסכים איתך, גם כי הניסיון האישי שלי סותר את זה באופן מוחלט, וגם כי ראיתי אנשים אחרים שסתרו את זה באופן מוחלט.

יש בנים שיודעים לאהוב גם בגיל 15, ויש בנות שלא יודעות לאהוב בגיל 15.
יש בנים שמחפשים להתפרפר בגיל הזה, ויש בנות שמחפשות להתפרפר בגיל הזה.
אז נכון, אני מסכים איתך שרוב הבנים בגיל הזה הם מאוד לא בוגרים וכמעט כולם מחפשים רק סקס וכמה שיותר עם כמה שיותר, אבל זה לא אומר שאין בנים שמחפשים אהבה ורומנטיקה וחברות וכו' וכו'.

הדבר השני שאני לא מסכים איתו, זה הגישה הזאת שכביכול מתחת לגיל 18 יש x ואחרי גיל 18 יש y, כאילו שבגיל 18 יש איזה היפוך מחשבה כזה אצל כל הבנים או אצל רוב הבנים ופתאום כל הסטוציונרים מתחילים לחפש מחוייבות וכל הנצלנים מחפשים לתקן את דרכיהם.
זה לא קורה ככה במציאות.

מי שנצלן יהיה נצלן גם בגיל 18, וסמכי עלי שיש כאן לא מעט בחורות בנות 18 שיכולות להעיד על זה.
מי שסטוציונר יהיה סטוציונר גם בגיל 18.
וגם הבחורות המתפרפרות ימשיכו להתפרפר גם בגיל 18.
וגם הרבה אחרי גיל 18 (תקף לכל מי שהתייחסתי אליו בפירוט).

לי הייתה חברה בגיל 15 (שנינו היינו בני 15), חברה ראשונה, ואני הייתי החבר הראשון שלה גם.
נמשכתי אליה מאוד, אבל לא כל כך עניין אותי מלשכב איתה וזה היה דבר עקיף מבחינתי כי אהבתי אותה, והיא אהבה אותי.
היינו יחד המון שנים, וכשאנשים מחפשים רק סטוץ הם לא נשארים בקשר קבוע ואינטנסיבי למשך שנים עם הסטוץ, כי זה סותר את הקונספט של סטוץ.

היה לי חבר בשכבה שהייתה לו חברה בגיל 16 (היא הייתה בת 18 אז) הם היו ביחד שנתיים והם לא שכבו פעם אחת (היא הייתה דתיה).

אז להגיד משהו כמו "מתחת לגיל 18 אין דבר כזה אהבה", לדעתי זה לא נכון.

אבל שוב, אני בהחלט מסכים איתך שרוב הבנים בגיל הזה מחפשים להתפרפר ולצאת למסעות כיבושים מיניים, והבנות הרבה פחות.

*אם נשמע שאני כועס מהטון של הכתיבה שלי, אז אני אציין שאני ממש לא, זאת רק ביקורת והבעת דעה על מה שכתבת, אני לא מסכים, אבל אני לא כועס עליך או משהו כזה*

באיזה גיל שתרגישי בנוח ומוכנה להתחייב לקשר ומערכת יחסית רצינית.