הרבה אנשים מתלוננים על צביעות של אחרים...

גם אני ככה
זו לא צביעות, כי אני אף פעם לא יוזמת אינטראקציה איתו, אם הוא כבר בא אליי אני נחמדה ולא דוחה אותו.

*כולם* צבועים ברמה כזאת או אחרת יש מקרים שבהם הצביעות הזאת משומשת לרעה ויש מקרים שבהם היא נחוצה ומשומשת לטובה.

בהקשר למקרה שכתבת: כן והיא על מנת לשמור על קשר נורמלי/להימנע מעימות איתו או פגיעה בו למרות שאתה לא אוהב אותו אם זה נכון לאשלות אותו שאתם או לא זאת כבר שאלה אחרת.

תגדיר נחמד- אתה מציע לו עזרה מעצמך במשהו יותר קריטי מסתם שיעורי בית? אם כן זאת צביעות. אבל אם אתה עוזר לו כשהוא ביקש זה לא צביעות.
נימוסים בסיסיים זה לא צביעות, להיות חיובי ונחמד מאוד זה מיותר וצביעות.

בעיקרון תמיד אומרים לנו להיות אמיתים אבל מה זה אומר?

כנות: להגיד "אני לא יודע" אם נושא לא מוכר עולה בשיחה, לא להגזים בתיאורים, להיות ישיר בכוונות שלך, לא לערוך את המילים מדי, לא להשאיר מקום לאי הבנה, לשאול שאלות אם משהו לא ברור, לא להחזיק בבטן דברים שצריכים להיאמר. לדבר על אנשים מאחורי גבם כמו שהיית מדבר עליהם בפנים שלהם.

אינטגריטי: לעמוד בהבטחות שלך, להתכוון למה שאתה עושה, לקבל את מי שאתה, לדבוק בעקרונות שלך, לא לתת לאחרים לדרוך עליך, להעמיד א שים במקום, לא להיות נחמד למי שרע אלייך, לקחת אחריות על מעשיים בפומבי ולא להאשים אחרים.

כל עוד אתן לא חבריםטובים ורק שלום שלום ואתה לא מדבר עליו עם אנשים אחרים לפי דעתי זה בסדר...