10 תשובות
כן, למה לא
לא ולא.
Aro
חח בוודאי!
מזה השטויות האלה... ברור.
מה, לא תרצו ילדים? מי ימשיך אתכם? מי יאהב אתכם? הרי בשביל מה אנחנו פה..? o_o
אני כן חושבת שזו מחווה יפה (לא דרך הרבנות) אבל לא חושבת שיש מה להאמין כל כך, נישואים גורמים לזה שרק יהיה כינוי של בעל ואישה לדעתי ולא למשהו מעבר.
לא יודעת אם אני אתחתן בעתיד כי אני לא יודעת מה יהיה וזה לא כל כך משנה לי, זה לא שאני חולמת על חתונה ומדמיינת הכל כמו שהרבה חברות ובנות שאני מכירה עושות.
מעיין, זה ממש לא סתם "כינוי". זה מעבר! זה נועל וסוגר ת'נושא. אתם ביחד. לעולם. לתמיד. פוף.
וזה יכול להיות מפחיד באמת.. להיקשר למישהו בצורה שכזו. זה למה אפשר לראות זוגות שקוראים אחד לשני 'חבר\ה' גם אחרי עשר שנים שביחד ועוד יש להם ילדה ביחד. וזה עצוב. שלמרות הכול, מפחדים באמת לבוא ולומר "אני בוחר בך ונשבע להיות איתך ורק איתך" (לאו דווקא בניסוח הזה כמובן).

ו... אם לא אכפת לך ששואל - מה העמדה שלך נגד הרבנות?
לגמרי
לא ברבנות ממש לא אפילו לא בארץ לדעתי...
אני מבינה את הצורך בזה, שזה לא להיות סתם זוג, אלא משפחה.
אבל זה משהו שלא מדבר אלי, וגם ככה אין נישואים לזוגות חד מיניים, אז בארץ אני לא אתחתן בטוח.
כן וכן
נתנאל ^
גם אם ואני ארצה ילדים אז מה הבעיה לעשות ילדים כשאנחנו פשוט בני זוג?
ולגבי זה שכתבת שזוג שמתחתן הם ביחד לתמיד זה לא תמיד נכון, גם בנישואים תמיד אפשר עדיין לבגוד או להתגרש ולפרק את החבילה, וגם אם בסוף הם כן ביחד לתמיד אז מה סותר את זה שהם יהיו ביחד ויבנו חיים בלי טקס נישואים? למה שהם לא יהיו ביחד לתמיד רק בתור זוג? ולא להתחתן לאו דווקא בא מפחד של התחייבות.
שלא תבין לא נכון אין לי שום בעיה עם חתונות ואולי גם אני בסופו של דבר אתחתן בטקס קטן ונחמד אני לא שוללת, פשוט אני לא חושבת שיש בזה משהו כל כך מיוחד עבורי.
ולגבי הרבנות אני לא בעד המוסד בעיקר בגלל היחס שלהם לנשים (בוא נגיד שאם אני אתחתן ואז אתגרש דרך הרבנות אני ממש לא רוצה לשמוע שאני מגורשת כמו איזה אישה "בזויה"), ואני לא בעד הכתובה ולדעתי כל ההתנהלות של טקס דתי זה בזבוז כסף.