11 תשובות
עצוב נורא, בו זמנית מתפוצצת מאושר
אני עדיין מפחדת מהסיום של התיכון, זה די מלחיץ
אני עדיין מפחדת מהסיום של התיכון, זה די מלחיץ
לא עצוב לי חחח
כאילו יש קצת תחושה מוזרה שהכל נגמר
מגיל 6 אני במסגרת של בית ספר שזה יוצא כבר 12 שנה
זה רוב החיים שלי וזה יהיה לי ממש מוזר לא ללכת פתאום לבית ספר, לא לפגוש את אותם חברים כל יום, לא לעשות מבחנים.
זה שלב אחר בחיים.
כאילו יש קצת תחושה מוזרה שהכל נגמר
מגיל 6 אני במסגרת של בית ספר שזה יוצא כבר 12 שנה
זה רוב החיים שלי וזה יהיה לי ממש מוזר לא ללכת פתאום לבית ספר, לא לפגוש את אותם חברים כל יום, לא לעשות מבחנים.
זה שלב אחר בחיים.
אישית אני שמחתי כשזה נגמר. בית ספר היה סיוט בשבילי
אני צריכה לסבול עוד שלוש שנים
כן!
בדיכאון כבר שבוע חחח
קשה לעזוב מקום שהיה כל כך משמעותי
קשה לעזוב מקום שהיה כל כך משמעותי
לא ממש לא קשה לי
אני לא אוהבת את הכיתה והשכבה שלי גם ככה.
את חברים שלי כן אבל אני מקווה שנשמור על קשר גם אחרי הלימודים
אני לא אוהבת את הכיתה והשכבה שלי גם ככה.
את חברים שלי כן אבל אני מקווה שנשמור על קשר גם אחרי הלימודים
מאוד
עד לפני כמה חודשים ספרתי את הימים מרוב שחיכיתי לזה ועכשיו אני בוכה כל בוקר ואני לא צינית.
עד לפני כמה חודשים ספרתי את הימים מרוב שחיכיתי לזה ועכשיו אני בוכה כל בוקר ואני לא צינית.
כן
לא,
לא היו לי חברים טובים בשכבה והרגשתי שכולם צבועים. לא היה לי כל כך כיף, אבל אני כן אולי אתגעגע קצת לשיעורים של מקצועות מסוימים שנהניתי, שהיו לי בהם מורים טובים.
לא היו לי חברים טובים בשכבה והרגשתי שכולם צבועים. לא היה לי כל כך כיף, אבל אני כן אולי אתגעגע קצת לשיעורים של מקצועות מסוימים שנהניתי, שהיו לי בהם מורים טובים.
אנונימי
באותו הנושא: