דבר שיושב עליי בתקופה האחרונה ומרגישה בחסרונו- בת 18 ואף פעם לא היה לי חבר.. אני ממש רוצה כבר להתחיל קשר רציני.

יוצא לי הרבה לחשוב על העיניין הזה שאני אף פעם לא חוויתי מה שהרבה בנות שאני מכירה חוו . וזה אהבה ,חבר הדברים האלו אבל שהם באמת מתוך מקום אמיתי לצורך קשר רציני. אני כל-כך רוצה להגיע לזה . מגיע לי באמת מישהו טוב שאאהב בעז"ה גם את המראה שלו וגם שיהיה לו אופי וטוב (וכמובן שזה יהיה הדדי) .
אין לי ידידים בכלל ובלי קשר עכשיו אחרי שכבר סיימתי את הלימודים אני יודעת שזה לא יכול להפריע לי מהבחינה הזאת ורוצה ממש כבר להתחיל קשר זוגי רציני עם מישהו .
מי שלא נמצא במקום שאני נמצאת לא באמת יצליח להבין למה אני מרגישה את התחושה הזאת והרצון העז הזה. די באמת בא לי למצוא את אהוב נפשי.
אני לא חושבת שזה נואש כי זה באמת בא ממקום אמיתי .
אני כבר בת 18 ומרגישה שכן הגיע הזמן בעז"ה להכיר מישהו . אין לי ידידים בכלל גם בווצאפ אין לי שיחה אחת עם בנים (שלא מהמשפחה) . מה לעשות?? המחשבה הזאת על הרצון הזה כל יום עולה לי לראש .. באמת שבא לי להכיר מישהו ואני לא יודעת איך להגיע לזה . ולא אל תגידו לי לנסות להגיב למישהו באינסטגרם או לבקש ממישהי להכיר לי כי בנתיים אני לא רואה את עצמי עושה את זה. בבקשה עזרה:)
אני מקווה שאנשים שבמצבי כרגע (בגילי,ברגשותיי וכ'ו) קוראים את זה עכשיו ויכולים להבין את המצב.