5 תשובות
לא לאכול (?)
לא אוכלים ומתים.
אי אפשר להפוך בכוח, פשוט להיות אובססי לגבי המראה החיצוני, לגבי הגוף, לגבי אוכל, לחשב כל קלוריה שאת מכניסה לגוף, לדאוג לגוף שלך בצורה חמורה מידי.
התשובה היא לא בדיוק איך לאכול,
זה לא משהו שאפשר להפוך אליו.. זה מחלה..
זה כמו שתשאל איך נהיים חולי נפש.. אז אין לזה תשובה (:
זה לא משהו שאפשר להפוך אליו.. זה מחלה..
זה כמו שתשאל איך נהיים חולי נפש.. אז אין לזה תשובה (:
אנונימי
תפסיקי עם זה! את חושבת שזה כל כך כיף להיות אנורקסית? שהחיים שלהם מושלמים רק כי הם כל כך רזים ו"טהורים"? אז לא! ממש לא!
אני הייתי חולה באנורקסיה ולפני שחליתי אין דבר שיותר רציתי מזה. רק רציתי להיות רזה, טהורה, יפה. הפסקתי לאכול ואז חליתי. אני יכולה עכשיו, שנה אחרי, להגיד שזה הדבר הכי נורא שעברתי בחיים שלי. עדיין יש לי סיוטים וטראומות מהתקופה הזאת.
התקופה שכל מה שרציתי זה להיעלם, לא להיות יותר מרוב שכאב לי. הצלעות שלי כאבו, הגרון שלי כאב מרוב הקאות, השיער הבלונדיני החלק והארוך שלי נשר, השיניים הפכו לצהובות. הפכתי לדכאונית ורק רציתי למות. רציתי לחזור לתקופה לפני, לא הבנתי למה הרסתי את החיים שלי הרי הייתי כל כך מאושרת לפני, אולי קצת שמנמנה אבל מאושרת. אני כל כך שמחה שהחברות שלי גילו את זה וסיפרו להורים שלי וטיפלו בי וחזרתי להיות מי שאני. כלומר לא בדיוק מי שאני, אני בחיים לא יחזור להיות מי שהייתי לפני, תמיד יהיה בי חלק שחור וכאוב בפנים, חלק של ילדה קטנה שהחיים והמחלה גברו עליה.
בבקשה אל תכנסי לזה, אני מתחננת, אני יעשה הכל כדי שכמה שפחות ילדות יכנסו למחלה הארורה הזאת שנראית כל כך נוצצת. בבקשה לא, זה יהרוס לך את החיים.
אני הייתי חולה באנורקסיה ולפני שחליתי אין דבר שיותר רציתי מזה. רק רציתי להיות רזה, טהורה, יפה. הפסקתי לאכול ואז חליתי. אני יכולה עכשיו, שנה אחרי, להגיד שזה הדבר הכי נורא שעברתי בחיים שלי. עדיין יש לי סיוטים וטראומות מהתקופה הזאת.
התקופה שכל מה שרציתי זה להיעלם, לא להיות יותר מרוב שכאב לי. הצלעות שלי כאבו, הגרון שלי כאב מרוב הקאות, השיער הבלונדיני החלק והארוך שלי נשר, השיניים הפכו לצהובות. הפכתי לדכאונית ורק רציתי למות. רציתי לחזור לתקופה לפני, לא הבנתי למה הרסתי את החיים שלי הרי הייתי כל כך מאושרת לפני, אולי קצת שמנמנה אבל מאושרת. אני כל כך שמחה שהחברות שלי גילו את זה וסיפרו להורים שלי וטיפלו בי וחזרתי להיות מי שאני. כלומר לא בדיוק מי שאני, אני בחיים לא יחזור להיות מי שהייתי לפני, תמיד יהיה בי חלק שחור וכאוב בפנים, חלק של ילדה קטנה שהחיים והמחלה גברו עליה.
בבקשה אל תכנסי לזה, אני מתחננת, אני יעשה הכל כדי שכמה שפחות ילדות יכנסו למחלה הארורה הזאת שנראית כל כך נוצצת. בבקשה לא, זה יהרוס לך את החיים.
באותו הנושא: