כשמתחילים איתי בנים(ומתחילים) אני פשוט לא יכולה להימשך או לדבר עם ילד בגילי או ילד שקטן ממני אפילו בשנה(אני בת 15.5)

זה פשוט כאילו לא מדבר אליי,אני כל הזמן מתייחסת אליהם כמו ילדים קטנים ואני כל הזמן חושבת שהם תינוקות כאלה שעוד לא יודעים כלום.
אני כן בוגרת לגילי ויש לי דעות ועקרונות כמו ילדה בת 20.
זה פשוט תמיד נראה לי מוזר לצאת ולדבר עם ילד בגיל 15(בקטע רומנטי)..
אבל נגיד יתחיל איתי גבר בגיל 17/18,אפילו 20+ זה ייראה לי נורמלי רצח ואני כן יצליח להימשך אליו ולדמיין אותנו ביחד מה שאצל ילדים בגילאי 15 פשוט לא הולך.
זה רק אני ככה? אני מתחילה לחשוב שאני מגעילה וזה מגעיל..כי כיאלו הבנות שאני מכירה לרובן יש חברים מהשכבה ובאותם גילאים בערך..
אוף זה נורמלי?