לספר לה? היא לעולם לא תאהב אותי כמו שאני אוהבת אותה. היא החברה הכי טובה שלי.

כמה שאני אוהבת אותך וזה לא אמיתי,
לפעמים אני חושבת שזה בכלל לא אפשרי.
אבל כשאני איתך אין לי שום דבר מול העיניים,
אני יכולה לא להקשיב לך בכלל אבל לזכור את תנועות השפתיים.
איך העיניים שלך יפות ובוהקות כשאת מדברת בלהט,
והתשוקה שלך למילים וחיפוש משמעות משגעת.
ויכולתי לנשק אותך אז אבל לא העזתי,
פחדתי להתחרט אבל בלב ידעתי-
שאחשוב כל יום מה היה אם ואם בכלל אפשר,
אבל לקבל חלק ממך עדיף מהסיכון של שום דבר.

אבל אני רואה לך בעיניים, שאת בחיים לא תהיי שלי.
את מביטה רחוק ממני ואני יום אחד אמשיך בשלי.
לחשוב עלייך זה כואב,
אבל זה כל מה שיש לי.
לדמיין אותך זה שורף,
אבל זה כל מה שיש לי.