וואי אני כל כך נעלבתי מאמא שלי

היה מישהו חתיך שעבר במרפסת ויצא לי כזה: "אמלה" ותמיד כשאני רואה בנים (בדרך כלל חתיכים) אני נלחצת ויוצא לי כזה לברוח ולהתחבא. אז היא שאלה אותי הפעם: מה קרה את ככה?
אז לא רציתי להגיד: כי הוא חתיך

אז אמרתי שאני נלחצת מבנים.

ואז היא אמרה כזה: אולי את לא אוהבת בנים? והיא כאילו רמזה שאולי אני בקטע של בנות וזה ממש ממש ממש לא נכון. כאילו מאיפה היא הוציאה את זה ואיך זה קשור?

כי היא גם תמיד שואלת אותי: מתי תביאי חבר הביתה ויוצא לי כזה בטבעיות: איכס

כי זה מביך אותי לדבר על זה. אז אולי בגלל זה היא לקחה את זה בקונוטציה אחרת?

היא ממש העליבה אותי ואז שאלתי אותה למה היא מתכוונת ולמה היא אומרת דבר כזה? והיא אמרה "אה סתם זה בצחוק" אבל אני יודעת שבכל צחוק יש טיפת אמת והיא עשתה את זה במין רצינות כזאת.

מה לעשות? איך אתם הייתם מגיבים לדבר כזה? יש ממה להעלב, לא?