כתבתי שיר על החיים שלי כרגע. איך? הוא גרוע אני יודעת

כולם חושבים שחיי מושלמים,
אבל הם לא יודעים את מה שאני מרגישה בפנים.
הכאב כבר רודף אותי במשך שנים,
אבל עדיין יש כאלה שפשוט לא מבינים.

להיות בבית ספר בלי חברים,
כן, זה ממש כיף חיים.
כשאתה ביישן ולא יודע איך לגשת לאנשים,
לצערי בסוף לבד נשארים.

בבית אבא כל הזמן שותה,
מעניין בכלל אם זה אי פעם ישתנה.
אימא כל הזמן רבה איתו על זה,
ואני רק מתעלמת מזה.

ציור ומוזיקה אלה דברים שמחזקים אותי,
וזה מה שעוזר לי לברוח ממציאותי.

הלוואי וזה לא היה קורה,
טוב נו, מה לעשות, נצטרך להתמודד עם זה.
הלוואי והמציאות הייתה אחרת,
אבל לצערי אני לא זאת שבוחרת.

אני גרועה בלכתוב שירים,
אז מצטערת שנאלצתם לקרוא את זה, חברים.

ועכשיו, כשהוצאתי את כל מה שאני מרגישה,
אני אלך עכשיו, נתראה אחרי הפרישה!