תקשיבו שניה קשה לי להיפתח לחברות שלי בקטעים כשאני עצובה קשה לי לומר להן למה.זה בכללי ככה כי מרגיש לי שאני בוכה

אני גם ככה.
תנסי להירגע קצת, לנשום נשימות עמוקות.
לקחת את אחת מהן לצד ופשוט להתחיל להסביר לאט לאט את המצב שלך.
ואז לאט לאט להיכנס למה שאת מרגישה, תגידי שאת לא טובה בלהיפתח לאנשים ואת שומרת הכל בפנים עד שזה מתפרץ לך בבכי ואת פשוט חייבת קצת את השקט הזה, ואת הבכי המשחרר הזה כי את לא מסוגלת להשאיר הכל בפנים.
תסבירי לה, שאת מסתגרת בעצמך כי את לא רגילה לדבר על הרגשות שלך עם אחרים,את מפחדת שאולי ישפטו אותך בגלל שלא יבינו אותך, ואת זה שאת מגמגמת.
ואת פשוט צריכה לפרוק את כל מה שיושב לך על הלב...
ופשוט תתחילי לספר לאט לאט

אני בול ככה.. וחברות שלי כל הזמן מעירות לי על זה.
את לא חייבת להרגיש בנוח להיות פתוחה עם כולם. זה ממש בסדר שלא.
מוזמנת לדבר איתי בפרטי אספר לך על ההתמודדות שלי עם הנושא