אפשר ביקורת על משהו שכתבתי?

אהבתך הושחלה לתוכי אט אט כמו חוט למחט, היה קשה אך לבסוף צלח.
רציתי להפשיט אותך מחומות,
לחבוש לך את המוח החולה ולנקות מזוהמות.
רק חשבתַ שריפאת אותי, אבל מילותייך לא ניחמו אותי לרגע, קבעו ואמרו לי כמה כאב היה חבוי בהם. בדיעבד.
ונותרתי לבדי עם המילים שלך, ספגתי את הכאב בשתיקה אף שהלחיים בערו והעלבון צרב.
אני זוכרת רגע אחד שטרקת את דלת האוטו והעפת אותי לקיבינימט כי לא יותר מאשר פיסת נייר הייתי עבורך.
באותו רגע חנקתי בכי נורא שהשתולל בתוכי ורצה לפרוץ החוצה.
הרגשתי בכלא כשגרתי בביתי, אבל לא פחות כשהייתי איתך.
שומע?
היית פלסטר
רק פלסטר.