יש כאן אנשים עם דה פרסונליזציה?

מה זה

שואל השאלה:
הפרעת דה-פרסונליזציה/דה ראליזציה (באנגלית: depersonalization/derealiztion disorder ) היא הפרעה דיסוציאטיבית. האדם עם ההפרעה חווה אפיזודות ממושכות או חוזרות של נתק וניכור מתהליכים מנטליים ומגופו[1]. הסימפטומים כוללים תחושת אוטומטיות, ניהול שגרה יומיומית ללא יכולת לחוות את החיים במלואם, הרגשה שהאדם נמצא בסרט או בחלום, תחושה של האדם שהוא נמצא מחוץ לתהליכי החשיבה והנפש שלו, תחושת נתק מהגוף, חוויות חוץ-גופיות, והרגשה כללית של ניתוק מ"האני-העצמי", מהסביבה ומהמציאות.

בעבר נחשבו הפרעת דה פרסונליזציה ודה ראליזציה להפרעות נפרדות. כיום, ב dsm 5 וכן במדריך האבחנות הפסיכיאטריות של ארגון הבריאות העולמי, הפרעת דה פרסונליזציה ודה ראליזציה נחשבות להפרעה אחת הנקראת "הפרעת דה-פרסונליזציה/דה ראליזציה".

אנשים רבים יכולים לחוות חוויה של דה-פרסונליזציה, למשל על רקע מצבים רפואיים מסוימים (פגיעת ראש המלווה בזעזוע מוח), על רקע שימוש בתרופות שונות או סמי-רחוב כמו אקסטזי (mdma), קטמין (חומר הרדמה וטרינרי המשמש גם כסם מסיבות) או על רקע אירועי חיים טראומטיים, במרבית המקרים הללו האפיזודה הדיסוציאטיבית תחלוף מאליה. ההפרעה המלאה מתפתחת כאשר האדם חווה מצבים דיסוציאטיביים כאלו שוב ושוב,או באופן מתמשך, גם זמן רב לאחר שהגירוי הראשוני חלף.

אדם הסובל מהפרעה זו נמצא בקשר תקין עם המציאות, כלומר הוא יוכל להגיב לשאלות ולתקשר בצורה נורמלית עם סביבתו. עובדה זאת יכולה להטריד את הסובלים מההפרעה; המשפחה והחברים לא מרגישים שמשהו לא בסדר כי לרוב קורבן ההפרעה משתדל להסוות זאת ולהיראות כאילו הכל מתנהל כרגיל. בעוד ההפרעה קשה מאוד למתמודדים איתה, הסובלים מדה-פרסונליזציה לא מהווים סכנה לציבור כי בוחן המציאות שלהם תקין.

שואל השאלה:
אנונימית, בואי לפרטי...

שואל השאלה:
זכותך, אני משערת שיש לי דה פרסונליזציה...