לדעתכם בן אדם צריך להיות דומיננטי בחברה או אדם שמדבר רק מתי שיש לו צורך לדבר?

וואו אני לא מבינה את זה. מה? אם בן אדם מדבר רק כי יש לו צורך אז הוא לא דומיננטי? איזו תפיסת עולם מוזרה.

אם לבן אדם יש דומיננטיות זה טוב ויפה, דומיננטיות זאת לא התנשאות או שתלטנות. דומיננטיות זאת נוכחות, ואם הוא יודע לשתוק כשצריך.

אני חושבת שבנאדם לא צריך לפחד להביע את עצמו
אבל גם ללמוד מתי לא צריך להתערב בדברים