לי ולחבר שלי הייתה חצי שנה ביחד שבוע שעבר והוא שכח..

כל חודש הייתי אומרת לו כזה שהיום זה התאריך שלנו והוא היה אומר לי תמיד שהוא זוכר ושפשוט אני מקדימה אותו אז שבגלל זה הוא לא מציין את זה קודם. אמרתי לעצמי שבטוח הוא יזכור את החצי שנה ושאני הפעם לא אגיד לו כלום קודם. שיהיה ברור, לא ציפיתי לשום מתנה או ברכה או משהו, רק ציפיתי שיזכור ושיגיד שהוא אוהב אותי או איזה משהו מהלב..
כמובן שהגיע היום של החצי שנה והוא שכח ואז יום אחרי זה דיברנו ושאלתי אותו "תגיד מה היה התאריך אתמול" ואז הוא אמר את התאריך ולא הבין על מה אני מדברת ורק אחרי שהזכרתי לו הוא אמר "אהה נכון"אמרתי לו שממש התבאסתי מזה כי אני מאושרת שיש לנו חצי שנה וזה נראה כאילו לא אכפת לו והוא כעס עליי ואמר שזה קורה ושהוא בסך הכל בן אדם, אבל אני לא סתומה, הוא לא זכר שום חודש ואז בכיתי מולו. הוא ניחם אותי והכל ואז כעס עליי ואמר לי שאני מגזימה ושאני חייבת להפסיק לצפות ממנו לדברים כי אז אני מתבאסת ובוכה (כן, אני אדם רגיש). זאת ציפיה באמת גדולה לדעתכם? רק ביקשתי שיזכור, שיראה לי שזה חשוב לו כמו שזה חשוב לי. לא ביקשתי שום מתנה, רק שיזכור. הגזמתי?