קצת מחשבות של הלילה..

כל זה אמיתי?
את אמיתית?
כל זה אמיתי..
הרבה ניגודים,הרבה מחשבות..
אני מרגיש כאילו אני במבוך מראות, שאת נמצאת בו על כל מראה, וכשאני בא, כשאני בא לחבק כל כך חזק, בום אני אוכל מכה ועוד אחת ועוד אחת וזה פשוט לא נגמר..
את יודעת שלפעמים בא לי לצעוק..בא לי לצעוק בתקווה שאולי, אולי אני עדיין שם אצלך בלב ואת תשמעי..
אולי אני עדיין שם אצלך בלב ואת תשמעי!
אז כל פעם שצעקתי, ולא בקול אם חשבת, ישר הסתכלתי על הדלת בתקווה שהיא תפתח..
שהיא תפתח ואת, את תעמדי שם, מחייכת,מתקרבת,אוהבת..התגעגעתי לחום גוף שלך, למילים היפות ואפילו להבטחות השיקריות..
מי שאמר שעדיף אמת כואבת משקר שיעלה חיוך לא יודע על מה הוא מדבר..
הייתי מוכן לאכול את השקרים שלך שוב ושוב ושוב, רק בשביל הצמרמורת מאושר שכל אחד מהם גרם לי..
אבל אולי אני פשוט לא בשבילך, אולי אף פעם לא הייתי האחד ורק את זו שהייתה האחת, אז אשחרר..אשחרר כי אני כל כך אוהב אותך..
ואהבה בעיניי זה להקריב את עצמך בשביל בן אדם אחר..אז אני מקריב את עצמי, מקריב את עצמי בשביל שתוכלי לחייך בשביל שנינו..כי כרגע, כרגע אני לא רואה את עצמי מחייך שוב..
מה דעתכם?