9 תשובות
זרחן לא צריך!
שואל השאלה:
מה זה אבל?
מה זה אבל?
אנונימי
ולאנשים בעלי לחץ דם גבוה הוא תחליף למלח (אשלגן)
כדאי לך לבדוק בויקיפדיה וזהו:)
כדאי לך לבדוק בויקיפדיה וזהו:)
שואל השאלה:
עם הייתי רוצה, הייתי בודקת אבל אני רוצה שיתנו לי תשובה כאן..
עם הייתי רוצה, הייתי בודקת אבל אני רוצה שיתנו לי תשובה כאן..
אנונימי
שלושתם יסודות כימיים.
אשלגן עוזר בתהליך ההתכווצות של השרירים ובשמירה על נוזלים.
מגנזיום הכרחי לתפקודו התקין של הגוף, שם הוא משמש כשהוא קשור לאנזימים שונים בתהליכי הפירוק והבנייה המתבצעים כל העת בגוף.
ולגביי הזרחן, תאים חיים משתמשים בתרכובת הזרחן atp על מנת להפיק אנרגיה.
אשלגן עוזר בתהליך ההתכווצות של השרירים ובשמירה על נוזלים.
מגנזיום הכרחי לתפקודו התקין של הגוף, שם הוא משמש כשהוא קשור לאנזימים שונים בתהליכי הפירוק והבנייה המתבצעים כל העת בגוף.
ולגביי הזרחן, תאים חיים משתמשים בתרכובת הזרחן atp על מנת להפיק אנרגיה.
כנראה שאת צודקת:)
על זרחן אמרו לי שלא צריך, אבל אם את אומרת את יודעת (ושלא תחשבי שאני פוסלת אותך או משהו)
על זרחן אמרו לי שלא צריך, אבל אם את אומרת את יודעת (ושלא תחשבי שאני פוסלת אותך או משהו)
אוקיי אז זרחן הוא מינרל חשוב, שיש לו חשיבות רבה בחקלאות בתור דשן.
הזרחן כמעט ואינו מצוי בצורה טהורה, הוא מופיע בדרך-כלל בצורת יון זרחה. מלחים המכילים יון זה (המכונים פוספטים) הם מהמחצבים הניכרים ביותר בעולם, והם משמשים רבות בתעשייה ובחקלאות. לסידן זרחתי שימוש בייצור חרסינה. לזרחן לבן שימושים ביישומים צבאיים בתור חומר הצתה לפצצות (ובכלל זה פצצת זרחן) ורימוני עשן. זרחן אדום הוא חומר הכרחי בייצור גפרורים.
לזרכן ניתן ליצור קוטלי חרקים, משחות שיניים ודטרגנטים.
הזרחן הוא יסוד חיוני כמעט לכל צורות החיים הידועות. זרחנים אי אורגניים בצורת יוני זרחה הם חיוניים לחיים ומופיעים ברוב היצורים החיים. ולבם האדם נמצא יוני הזרחה דרך המזון שאותו הוא אוכל. המזונות הללו הם בעיקר מצויים בבשר, ביצים, אגוזים, זרעים שונים ודגנים מלאים. יון הזרחה הוא חלק ממולקולת ה-dna וה-rna. מנה של 50 מ"ג זרחן נחשבת קטלנית (זרחן לבן רעיל יותר מזרחן שחור ואדום) בעוד פוספטים הם חומרים מזינים. זרחן לבן צריך להישמר מתחת למים בכל זמן מכיוון שכשנחשף לחמצן אטמוספירי הוא נשרף. כמו כן לא רצוי לגעת בו בידיים חשופות מכיוון שהוא יכול לגרום לכוויות בעור. זיהום מתרחש כאשר זבל כימי שמכיל זרחן או דטרגנטים מחלחלים למי תהום.
מגנזיום הוא יסוד כימי ומינרל חשוב ומופיע בכמויות משמעותיות בגוף האדם.
מגנזיום הוא מתכת חזקה וקלה מאוד בעלת צבע לבן-כסוף. כשמגנזיום בצורת אבקה ונחשף ללחות הוא מתחמם, מתלקח ובוער באור לבן בוהק. גושי מגנזיום קשים להצתה, אך בצורת רצועות דקות הוא נדלק בקלות, וקשה מאוד לכבותו. מגנזיום יכול להגיב עם חנקן, וליצור מגנזיום חנקתי. כמו כן יכול מגנזיום להגיב עם פחמן דו-חמצני. תרכובות מגנזיום, בעיקר מגנזיום חמצני (mgo), משמשות בתעשייה בייצור כלי ברזל ופלדה, זכוכית, מלט ומתכות אחרות. למגנזיום חמצני ולתרכובות אחרות של מגנזיום יש גם תפקיד בחקלאות ובתעשיית הבנייה.
למגנזיום חשיבות רבה בביולוגיה; הוא מצוי בכל היצורים החיים, והוא חיוני לחיים.
התרכובת הביולוגית הידועה ביותר המכילה מגנזיום היא הצבען כלורופיל, הנותן לצמחים ולכמה חיידקים ואצות את צבעם הירוק. הכלורופיל מאפשר את תהליך הפוטוסינתזה, המשמש לניצול אנרגיית השמש לבניית התרכובות המרכיבות את הצמח.
אטומי מגנזיום נמצאים באתר הפעיל של אנזימים רבים החיוניים לתהליכים ביולוגיים בתא. בעלי חיים מקבלים מגנזיום באמצעות אכילת צמחים, ובמיוחד צמחים ירוקים (היות והכלורופיל אחראי לצבע הירוק).
המגנזיום הכרחי לתפקודו התקין של הגוף, שם הוא משמש כשהוא קשור לאנזימים שונים בתהליכי הפירוק והבנייה המתבצעים כל העת בגוף. הוא קשור בפעילות השרירים. חוסר במגנזיום עלול להביא לבלבול, רעד שרירי בעיקר בגפיים, שלשול, עצירות, בחילות ועד מוות.
מגנזיום נמצא בעיקר במזונות כירקות עלים ירוקים, דגנים מלאים (בעיקר בקליפתם), קטניות, אגוזים, שקדים, בננה ושוקולד מריר. המוצרים שדלים במגנזיום הם בשר, דגים, דגנים ללא קליפה ומוצרי חלב.
ואשלגן הוא מינרל חשוב הנפוץ בעיקר בנוזל התוך תאי. תרכובת אשלגן קרויה אשלג או פוטאש. מקור השם העברי במרקם היסוד וצבעו הלבן, המזכירים את מרקם השלג.
אשלגן היא המתכת הקלה ביותר אחרי ליתיום האשלגן רך וצבעו לבן כסוף, ניתן לחתוך אותו בקלות עם סכין. אשלגן מתחמצן במהירות באוויר ולכן יש לאחסנו בשמן, נפט או קרוסין. בדומה למתכות אלקליות אחרות, אשלגן מגיב בצורה "אלימה" עם מים ופולט מימן. אשלגן חמצני, משמש כדשן. אשלגן כלורט מהווה חומר גלם לייצור אבק שריפה בתור מחמצן. אשלגן פחמתי משמש כחומר עזר בייצור זכוכית. אשלגן הוא מרכיב הכרחי לצמחים על מנת שיגדלו ונמצא ברוב סוגי האדמות. באורגניזמים, יוני אשלגן חיוניים לחיי התאים.
אשלגן כלורי משמש כתחליף למלח שולחן (nacl) לאנשים בעלי לחץ דם גבוה. כמו כן גם בהוצאות להורג "קוקטייל" שמכיל אשלגן כלורי יכול להפסיק את פעולת הלב. האוקיינוסים הם מקור חשוב לאשלגן, אשלגן כמעט לא נמצא בטבע בצורתו החופשית, אבל באורגניזמים ליוני k+ תפקידים חשובים.
אשלגן הוא מינרל הכרחי בתזונה יום יומית, הוא עוזר בתהליך ההתכווצות של השרירים ובשמירה על נוזלים. אשלגן חשוב בשליחת מידע עצבי דרך תאי עצב ובשחרור אנרגיה מחלבונים, שומן ופחמימות בזמן חילוף חומרים. מחסור באשלגן מתבטא במצב קטלני היפוקלמיה (תת-אשלגן בדם). אכילת מגוון סוגי מזון שמכילים אשלגן היא הדרך הטובה ביותר לקבל כמות מספקת. מיני פירות, ירקות ובשרים רבים מכילים אשלגן, במיוחד פירות וירקות אדומים.
בנוסף, אשלגן נקשר עם סידן ומונע את בריחתו מהגוף. כאשר אוכלים סוכרים, הסוכרים מפרקים את האשלגן דבר המאפשר את בריחת הסידן. הדבר גורם להיווצרות שיניים חלשות, ובהמשך לאוסטופורוזיס. אשלגן מתכתי מגיב ב"אלימות" עם מים ולכן צריך לשמור אותו בשמן ולטפל בו בהתאם. תוצאות מגע בין אשלגן ומים יכולות להיות מסוכנות. בנוסף, אין לגעת בו בעור חשוף מפני שהוא עלול לגרום לכוויה.
חח מקווה שזה הוסבר ברור לא היה אכפת לי לעשות את זה זה דווקא היה נחמד ומעניין לא?. אני יודעת שאני נשמעת משוגעת חח מקווה שעזתי:)
הזרחן כמעט ואינו מצוי בצורה טהורה, הוא מופיע בדרך-כלל בצורת יון זרחה. מלחים המכילים יון זה (המכונים פוספטים) הם מהמחצבים הניכרים ביותר בעולם, והם משמשים רבות בתעשייה ובחקלאות. לסידן זרחתי שימוש בייצור חרסינה. לזרחן לבן שימושים ביישומים צבאיים בתור חומר הצתה לפצצות (ובכלל זה פצצת זרחן) ורימוני עשן. זרחן אדום הוא חומר הכרחי בייצור גפרורים.
לזרכן ניתן ליצור קוטלי חרקים, משחות שיניים ודטרגנטים.
הזרחן הוא יסוד חיוני כמעט לכל צורות החיים הידועות. זרחנים אי אורגניים בצורת יוני זרחה הם חיוניים לחיים ומופיעים ברוב היצורים החיים. ולבם האדם נמצא יוני הזרחה דרך המזון שאותו הוא אוכל. המזונות הללו הם בעיקר מצויים בבשר, ביצים, אגוזים, זרעים שונים ודגנים מלאים. יון הזרחה הוא חלק ממולקולת ה-dna וה-rna. מנה של 50 מ"ג זרחן נחשבת קטלנית (זרחן לבן רעיל יותר מזרחן שחור ואדום) בעוד פוספטים הם חומרים מזינים. זרחן לבן צריך להישמר מתחת למים בכל זמן מכיוון שכשנחשף לחמצן אטמוספירי הוא נשרף. כמו כן לא רצוי לגעת בו בידיים חשופות מכיוון שהוא יכול לגרום לכוויות בעור. זיהום מתרחש כאשר זבל כימי שמכיל זרחן או דטרגנטים מחלחלים למי תהום.
מגנזיום הוא יסוד כימי ומינרל חשוב ומופיע בכמויות משמעותיות בגוף האדם.
מגנזיום הוא מתכת חזקה וקלה מאוד בעלת צבע לבן-כסוף. כשמגנזיום בצורת אבקה ונחשף ללחות הוא מתחמם, מתלקח ובוער באור לבן בוהק. גושי מגנזיום קשים להצתה, אך בצורת רצועות דקות הוא נדלק בקלות, וקשה מאוד לכבותו. מגנזיום יכול להגיב עם חנקן, וליצור מגנזיום חנקתי. כמו כן יכול מגנזיום להגיב עם פחמן דו-חמצני. תרכובות מגנזיום, בעיקר מגנזיום חמצני (mgo), משמשות בתעשייה בייצור כלי ברזל ופלדה, זכוכית, מלט ומתכות אחרות. למגנזיום חמצני ולתרכובות אחרות של מגנזיום יש גם תפקיד בחקלאות ובתעשיית הבנייה.
למגנזיום חשיבות רבה בביולוגיה; הוא מצוי בכל היצורים החיים, והוא חיוני לחיים.
התרכובת הביולוגית הידועה ביותר המכילה מגנזיום היא הצבען כלורופיל, הנותן לצמחים ולכמה חיידקים ואצות את צבעם הירוק. הכלורופיל מאפשר את תהליך הפוטוסינתזה, המשמש לניצול אנרגיית השמש לבניית התרכובות המרכיבות את הצמח.
אטומי מגנזיום נמצאים באתר הפעיל של אנזימים רבים החיוניים לתהליכים ביולוגיים בתא. בעלי חיים מקבלים מגנזיום באמצעות אכילת צמחים, ובמיוחד צמחים ירוקים (היות והכלורופיל אחראי לצבע הירוק).
המגנזיום הכרחי לתפקודו התקין של הגוף, שם הוא משמש כשהוא קשור לאנזימים שונים בתהליכי הפירוק והבנייה המתבצעים כל העת בגוף. הוא קשור בפעילות השרירים. חוסר במגנזיום עלול להביא לבלבול, רעד שרירי בעיקר בגפיים, שלשול, עצירות, בחילות ועד מוות.
מגנזיום נמצא בעיקר במזונות כירקות עלים ירוקים, דגנים מלאים (בעיקר בקליפתם), קטניות, אגוזים, שקדים, בננה ושוקולד מריר. המוצרים שדלים במגנזיום הם בשר, דגים, דגנים ללא קליפה ומוצרי חלב.
ואשלגן הוא מינרל חשוב הנפוץ בעיקר בנוזל התוך תאי. תרכובת אשלגן קרויה אשלג או פוטאש. מקור השם העברי במרקם היסוד וצבעו הלבן, המזכירים את מרקם השלג.
אשלגן היא המתכת הקלה ביותר אחרי ליתיום האשלגן רך וצבעו לבן כסוף, ניתן לחתוך אותו בקלות עם סכין. אשלגן מתחמצן במהירות באוויר ולכן יש לאחסנו בשמן, נפט או קרוסין. בדומה למתכות אלקליות אחרות, אשלגן מגיב בצורה "אלימה" עם מים ופולט מימן. אשלגן חמצני, משמש כדשן. אשלגן כלורט מהווה חומר גלם לייצור אבק שריפה בתור מחמצן. אשלגן פחמתי משמש כחומר עזר בייצור זכוכית. אשלגן הוא מרכיב הכרחי לצמחים על מנת שיגדלו ונמצא ברוב סוגי האדמות. באורגניזמים, יוני אשלגן חיוניים לחיי התאים.
אשלגן כלורי משמש כתחליף למלח שולחן (nacl) לאנשים בעלי לחץ דם גבוה. כמו כן גם בהוצאות להורג "קוקטייל" שמכיל אשלגן כלורי יכול להפסיק את פעולת הלב. האוקיינוסים הם מקור חשוב לאשלגן, אשלגן כמעט לא נמצא בטבע בצורתו החופשית, אבל באורגניזמים ליוני k+ תפקידים חשובים.
אשלגן הוא מינרל הכרחי בתזונה יום יומית, הוא עוזר בתהליך ההתכווצות של השרירים ובשמירה על נוזלים. אשלגן חשוב בשליחת מידע עצבי דרך תאי עצב ובשחרור אנרגיה מחלבונים, שומן ופחמימות בזמן חילוף חומרים. מחסור באשלגן מתבטא במצב קטלני היפוקלמיה (תת-אשלגן בדם). אכילת מגוון סוגי מזון שמכילים אשלגן היא הדרך הטובה ביותר לקבל כמות מספקת. מיני פירות, ירקות ובשרים רבים מכילים אשלגן, במיוחד פירות וירקות אדומים.
בנוסף, אשלגן נקשר עם סידן ומונע את בריחתו מהגוף. כאשר אוכלים סוכרים, הסוכרים מפרקים את האשלגן דבר המאפשר את בריחת הסידן. הדבר גורם להיווצרות שיניים חלשות, ובהמשך לאוסטופורוזיס. אשלגן מתכתי מגיב ב"אלימות" עם מים ולכן צריך לשמור אותו בשמן ולטפל בו בהתאם. תוצאות מגע בין אשלגן ומים יכולות להיות מסוכנות. בנוסף, אין לגעת בו בעור חשוף מפני שהוא עלול לגרום לכוויה.
חח מקווה שזה הוסבר ברור לא היה אכפת לי לעשות את זה זה דווקא היה נחמד ומעניין לא?. אני יודעת שאני נשמעת משוגעת חח מקווה שעזתי:)
חח וזה כמובן מובא מויקיפדיה האחת והיחידה:)
שואל השאלה:
אתה בכלל לא שאלת את השאלה, אז על תגיד דברים סתם.
אתה בכלל לא שאלת את השאלה, אז על תגיד דברים סתם.
אנונימית