עד כמה זה נורא שאני כותבת סיפור, וחוץ מלכתוב אותו בערב אני לא עושה שום דבר שקשור אליו?

זו בחירה שלך מה לעשות ומה לא, החיים שלך וההחלטות שלך.
לדעתי זה כן בריא שתתמקדי בדברים שונים, תצאי החוצה תשאפי קצת אוויר, אבל שוב הכל בחירה שלך.

שואל השאלה:
כן, אבל תמיד יש לי רגשות אשם שאני לא יותר מתעסקת בדמויות ובסיפור הזה.

אז תפני יותר זמן לסיפור ותעבדי על זה יותר,זה שאת כותבת כל ערב זה כבר טוב.

שואל השאלה:
אוקיי,
אבל מה אני יכולה לעשות? כי לענות על שאלות על הדמויות שלי נהיה מעצבן. אני חייבת למצוא דרך להתחבר אליהן ולא דרך שאלות.

קודם כל זה מהמם שאת כותבת. יש לי סיפור שאני מפתחת רעיונית כבר יותר מחצי שנה ונורא קשה לי להעביר אותו לדף. אני כותבת המון שירים וסיפורים קצרים, אבל משום מה בכתיבת ספר יש לי מחסום רציני. אז שאפו.
זה הגיוני לגמרי שאת לא חושבת על הסיפור הזה 24/7 ואת גם לא אמורה. את אדם לעצמך, לא דמות בספר, ויש לך חיים אמתיים ומחויבויות שאת צריכה לעמוד בהן בפני ביהס או חברים.
אם את רוצה להמשיך לפתח אותו מבחינה רעיונית או לעשות קצת עבודת דמות, אז לכי על זה, זה תמיד טוב ותורם לכתיבה.

אני כמוך בידיוק רק שאצלי זה בגלל שאין לי הרבה זמן אבל אני תמיד חושבת עליו
אני משתדלת לכתוב כשיוצא לי. את יכולה לבנות דמויות ולרשום רעיונות שעולים לך בפנקס שתמיד איתך ולהעלות אותם בבית

שואל השאלה:
איך עושים עבודת דמות?

את לוקחת דף ועושה תעודת זהות לדמות למשל
שם :
שם משפחה :
מקום לידה :
מוצא:
אופי:
תחביבים :
מראה:
פחדים:
חלומות:
וכד וממש חופרת

עבודת דמות מתמקדת בדמות עצמה ובקשרים שלה עם דמויות אחרות שהם סופר חשובים כדי להצליח להעביר את הדינמיקה ביניהן בדיאלוגים.
אם את מתמקדת בדמות עצמה- את יכולה לנסות לענות בתור הדמות על שאלון די ארוך שמכסה הרבה רבדים באישיות באתר 16personalities (יש אותו גם בעברית). השאלון מיועד לאנשים אמתיים ולכן יהיה לך מאוד מאתגר לענות עליו בתור הדמות, ואת תראי שיש כל כך הרבה דברים שאת לא יודעת עליה, שהם לא בהכרח קשורים לעלילה אבל מאוד יכולים לשרת אותך בהבנת הדמות עצמה. אם זה נורא קשה לענות על השאלון אז את יכולה לקרוא שם על כל סוג אישיות ולהחליט מה יותר מתאים, ושם תוכלי למצוא מידע על האישיות, איזה עבודות מתאימות לה, מה הקשר שלה עם המשפחה בדרך כלל ומה היא מחפשת בזוגיות. כמובן שהכל בגדר המלצה.
את יכולה גם לשאוב השראה מהמציאות, אם את מכירה אדם מסוים שמאוד דומה באישיות לדמות שלך, אז את יכולה לחשוב מה הוא היה עושה בסיטואציות שונות ולתרגם את זה לדמות.

עבודה שמתמקדת בקשרים בין הדמויות יכולה להיות דף שאת עוברת בו דמות דמות וכותבת מה היחסים של כל דמות עם דמות אחרת. מה היא אוהבת בה? מה היא לא אוהבת בה? מה קרה בעבר שגרם להן להסתכסך? גם אם זה לא נכנס לעלילה, אפשר להסיק דברים שקרו דרך היחס הקר שלהן בדיאלוגים.
בהצלחה.

שואל השאלה:
יש משהו שהוא לא שאלון?

שואל השאלה:
עשיתי את זה.

לחשוב מה מטרת העל של כל דמות - מה מניע אותה, מה המטרה שלה, מה היא הייתה רוצה שיקרה. האם היא השיגה אותו? איך היא מרגישה לגבי זה? היא ויתרה או המשיכה לנסות?
איזה ניגודים יש בדמות?
קונפליקטים?
תחשבי עליה כמו על אדם אמתי בסיטואציות שונות. אם היא הייתה יושבת לידך בשיעור, איך היא הייתה מתנהגת?
אגב, אם אפשר לשאול, מה הז'אנר של הסיפור?

אם את יודעת לצייר תנצלי את זה. אני תמיד מציירת את הדמות ורושם תכונות אופי, אני גם תמיד ממציאה דמויות לפי אנשים שאני מכירה או הכרתי ואצלי למשל כל דמות בסיפור זאת תכונת אופי שלי מוקצנת.
למשל אני קצת שטוניקית אוהבת לעשות שטויות [זה היה כשהייתי בכיתה ביסודי, התבגרתי מאז] אז יש דמות שהיא שטוניקית ברמה קיצונית. אני למשל אוהבת אוכל טוב, אז יש דמות שאובססיבית לאוכל ברמה קיצונית כאילו כל הזמן חושבת רק על אוכל והאמת זה יוצא ממש מגניב
אני גם לוקחת ציטוטים של אימא שלי ומכניסה בסיפור למשל היא אמרה לי תמיד לא להכניס את החתול למטבח ואם מנקים אז צריך לנקות כמו שצריך וההורים של הדמות הראשית הם קפדניים בידיוק כמו אימא שלי ואני תמיד רושמת ציטוטים שלה
את יכולה גם לקחת השראה מהחיים שלך, מהילדות שלך ואפילו מעצמך. את יכולה לגלות על עצמך דברים שלא ידעת אפילו, בזכות הסיפור שלי גיליתי על עצמי צדדים שלא הכרתי בכלל

שואל השאלה:
הרפתקאות.
אני מנסה אבל אני לא מצליחה. זה כאילו אני לא מצליחה לחשוב כמה שאני מנסה.
אני גם לא מצליחה לזהות את המטרה של הדמות שלי

זה לוקח זמן, אל תדאגי
את הסיפור שלי אני כותבת מ-2011, ואת הדמויות פיתחתי במשך שנים עם דברים שקרו לי וכל מיני השראות מכל מיני מקומות.
אל תדאגי זה יגיע, תחשבי על זה שאת מכירה בן אדם חדש. בהתחלה את לא יודעת עליו כלום, ועם הזמן את מתקרבת אליו ויודעת עליו הכל. ככה עם דמויות. עם הזמן תכירי אותם כאילו הם היו אנשים אמייתיים
הדמויות שלי מלוות אותי בכל הילדות שלי, אני יודעת עליהם דברים שהם אפילו לא יודעים עליהם מן הסתם חח
גם הסיפור שלי זה הרפתקאות אגב

שואל השאלה:
אז אני לא מצליחה להתקרב לדמויות שלי. זה כאילו הן לא מספרות לי כלום. ממש כלום. אני מתאמצת להמציא עליהן דברים.

זה חשוב להבין מה מטרת העל של הדמות. ברגע שתביני את זה תדעי מאיפה היא פועלת, מה מניע אותה, מה היא רוצה וזה כמובן משתקף בהתנהגות שלה ובאופי שלה. למשל אם יש מישהי שהמטרה שלה היא לנצח באיזושהי תחרות, אז זה יכול להתאפיין למשל באופי תחרותי, בזה שהיא לא תהיה נחמדה לסובבים אותה ותתנכל לאיזו דמות. אחת כזו שתרמוס אחרים כדי לקדם את עצמה.
שוב, תשאבי השראה מהסובבים אותך. אם דמות אחת דומה לאדם שאת מכירה במציאות, אז את כבר יודעת הרבה מאוד דברים על האופי שלה והאופן בו היא מתנהלת, רק מהיכרות עם האדם הזה.