8 תשובות
למה נמאס לך מהם?
ובכל מקרה, זו לא הדרך. את רוצה קצת מרחק מההורים? תלכי לחברה אחרי הלימודים.
אבל תחשבי רגע על ההורים שלך בטוח הם עושים הכל מתוך אהבה אלייך.
תחשבי כמה הם ידאגו לך.
ובכל מקרה, זו לא הדרך. את רוצה קצת מרחק מההורים? תלכי לחברה אחרי הלימודים.
אבל תחשבי רגע על ההורים שלך בטוח הם עושים הכל מתוך אהבה אלייך.
תחשבי כמה הם ידאגו לך.
רוצה לעזור
שלום מותק!
הרצון והתחושות האלו עוברים בראשו של כמעט כל בן נעורים.
גם בראשי, בזמנו, זה עבר.
ואני עוד עשיתי עם זה משהו.
יום אחד, במקום ללכת לבית הספר- נסעתי מירושלים לבאר שבע (אין לי משג למה.. חיפשתי מקום שלא יכירו אותי..) הגעתי לשם וניסיתי לחפש מישהי שתרצה לקחת אותי לגור אצלה תמורת עזרה בעבודות בית ושמירה על ילדים.
פתאום ראיתי איזה אישה דתייה עם כל החמולה שלה (היו לה שישה ילדים קטנים וחמודים..) והסתכלתי עליהם והם היו נראים לי המשפחה הכי מדהימה שיש והרגשתי שאני חייבת להיות איתם.
ניגשתי לאמא והצעתי לה לעזור לה בקניות או בטיול עם הילדים, היא חששה בהתחלה, נתתי לה מספר של חברה- ואמרתי שהיא כאילו אמא שלי (חברה שלי ידעה שאני בורחת באותו יום אז היא זרמה ) החברה מיד ראתה את המספר שלי והבינה, והיא התחזתה לאמא שלי ואמרה שהיא שלחה אותי לימים של עזרה לאחרים... והאישה הסכימה, הלכנו לפארק, לקניות.. וכל הזמן קינאתי בילדים איזה כיף להם.. ואיזה משפחה מדהימה.. ממש קינאתי. אכלנו פיצה. וחזרנו לבית. (אמרתי לה שאני רוצה לעזור בארוחת ערב ומקלחות..) ונכנסנו לבית וחטפתי שוק! הכל אובש, יתושים, בלגן, חוסר ניקיון מה לא!... אבל אמרתי שזה שווה לי.. בסוף נשארתי לישון (באישור אמא- חברה שלי..) וככה הייתי שם שלושה ימים, עד שהרגשתי שכבר אני ממש מתגעגעת לבית והבנתי מייד ש-
אין כמו בבית! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! !
אז אחרי כל החפירות, אני מבקווה שתביני את המסר-
גם אם נראה לך שממש קשה לך, ושהמשפחה שלך היא הכי קשה, אמא עצבנית, לא מרשה כלום, אבא כעסן.. מה שלא יהיה- תמיד, אבל תמיד בסוף תגיעי למסקנה שאין כמו בבית! ואין כמו אמא ואבא! ! ! !
חכי כמה ימים, את תראי לבד שהכל יעבור.
אם תרצי לשוחח עימי, אשמח לעזור לך.
תוכלי לפנות אליי במייל:
[email protected]
(אל תדאגי אני לא אחפור לך, פשוט הייתי חייבת לכתוב כדי שתדעי שהרבה מאוד כמוך ניסו לברוח ולפחש מקום אחר, אבל בסוף- כולם חוזרים!
הרצון והתחושות האלו עוברים בראשו של כמעט כל בן נעורים.
גם בראשי, בזמנו, זה עבר.
ואני עוד עשיתי עם זה משהו.
יום אחד, במקום ללכת לבית הספר- נסעתי מירושלים לבאר שבע (אין לי משג למה.. חיפשתי מקום שלא יכירו אותי..) הגעתי לשם וניסיתי לחפש מישהי שתרצה לקחת אותי לגור אצלה תמורת עזרה בעבודות בית ושמירה על ילדים.
פתאום ראיתי איזה אישה דתייה עם כל החמולה שלה (היו לה שישה ילדים קטנים וחמודים..) והסתכלתי עליהם והם היו נראים לי המשפחה הכי מדהימה שיש והרגשתי שאני חייבת להיות איתם.
ניגשתי לאמא והצעתי לה לעזור לה בקניות או בטיול עם הילדים, היא חששה בהתחלה, נתתי לה מספר של חברה- ואמרתי שהיא כאילו אמא שלי (חברה שלי ידעה שאני בורחת באותו יום אז היא זרמה ) החברה מיד ראתה את המספר שלי והבינה, והיא התחזתה לאמא שלי ואמרה שהיא שלחה אותי לימים של עזרה לאחרים... והאישה הסכימה, הלכנו לפארק, לקניות.. וכל הזמן קינאתי בילדים איזה כיף להם.. ואיזה משפחה מדהימה.. ממש קינאתי. אכלנו פיצה. וחזרנו לבית. (אמרתי לה שאני רוצה לעזור בארוחת ערב ומקלחות..) ונכנסנו לבית וחטפתי שוק! הכל אובש, יתושים, בלגן, חוסר ניקיון מה לא!... אבל אמרתי שזה שווה לי.. בסוף נשארתי לישון (באישור אמא- חברה שלי..) וככה הייתי שם שלושה ימים, עד שהרגשתי שכבר אני ממש מתגעגעת לבית והבנתי מייד ש-
אין כמו בבית! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! !
אז אחרי כל החפירות, אני מבקווה שתביני את המסר-
גם אם נראה לך שממש קשה לך, ושהמשפחה שלך היא הכי קשה, אמא עצבנית, לא מרשה כלום, אבא כעסן.. מה שלא יהיה- תמיד, אבל תמיד בסוף תגיעי למסקנה שאין כמו בבית! ואין כמו אמא ואבא! ! ! !
חכי כמה ימים, את תראי לבד שהכל יעבור.
אם תרצי לשוחח עימי, אשמח לעזור לך.
תוכלי לפנות אליי במייל:
[email protected]
(אל תדאגי אני לא אחפור לך, פשוט הייתי חייבת לכתוב כדי שתדעי שהרבה מאוד כמוך ניסו לברוח ולפחש מקום אחר, אבל בסוף- כולם חוזרים!
אנונימית
יהיה יותר קל לתת לך עצות אם נדע יותר פרטים, מה הבעיה עם ההורים? למה את עצובה? מה מציק לך בבית? ובת כמה את?
דאגני
שואל השאלה:
אני בת 14
אבא שלי הרגיז אותי ונתן לי עונש שאסור לי לצאת מהבית שבוע בגלל זה התרגזתי עליוו
אני בת 14
אבא שלי הרגיז אותי ונתן לי עונש שאסור לי לצאת מהבית שבוע בגלל זה התרגזתי עליוו
אנונימית
מתוקה לפי מה שרשמת שהוא הרגיז אותך ונתן לך עונש? על מה העונש על זה שהוא הרגיז אותך? אשמח לצוטט איתך אם יש לך איסיקיו להבין מה קרה בדיוק ולתת לך עצות טובות, אבל אני לא ממליץ לך לברוח, ישנם המון פתרונות לישב את העניין עם הוריך.
דאגני
אני חושב שאם תשמעי על יהדות, תוכן רוחני, זה יתן לך שמחה פנימית אמיתית ותראי את כל העולם שמסביבך באור אחר. אפילו את ההורים שלך. אני לא גר בארץ ואני רואה את זה בחוש בהרבה מקרים דומים. שווה נסיון !
מסוקרן
אני חושב שאם תשמעי על יהדות, תוכן רוחני, זה יתן לך שמחה פנימית אמיתית ותראי את כל העולם שמסביבך באור אחר. אפילו את ההורים שלך. אני לא גר בארץ ואני רואה את זה בחוש בהרבה מקרים דומים. שווה נסיון !
מסוקרן
נו באמת מה הקשר ליהדות.. אני חושב שלא כדאי לך לברוח מהבית. את יכולה לשוחח עם ההורים שלך על מה שמציק לך, וברור שלא תמיד קל לדבר עם ההורים, אז את יכולה להתייעץ עם חברים. בכל מקרה לברוח מהבית זה לא הפתרון. אני בטוח שאם תברחי מהבית ההורים שלך ידאגו לך מאוד! בזמן שאת כועסת אליהם את יכולה לנסות ללכת לחברים כדי להתרחק קצת מהבית. בהצלחה!
אינשם
באותו הנושא: