לספר לאמא שלי שאני חותכת?

ברור שכן

כן

כן היא תעזור לך לצאת מזה ובכללי תעזור לך תתחשב בך יותר תהיה מאחורייך תתמוך בך ותמצא לך פסיכולוגית

לא. אל תספרי לאמא שלך, זה יפגע בה ואולי היא גם תגיב בכעס.. כשאני סיפרתי לאמא שלי היא בכתה כל יום במשך שבועיים
פשוט תפסיקי עם זה ולא יהיה מה לגלות.

כן, אם היא באמת אוהבת אותך, היא תעזור לך, טוב כל אחד מגיב אחרת למצב וגילוי ,אני לא חושבת שהיא תוכל לנסות להפסיק עם זה בבום, זה תהליך . אולי היא תגיב בכעס, תכלס הבת שלה במצב רע והיא פוגעת בעצמה, וברור שהיא תהיה בהלם, מי לא ? זו רק תגובה טבעית של דאגה וקצת כעס, לא אומר שהיא פחות אוהבת או משהו כזה , אימא שלך כנראה דאגה לך והרגישה אליך המון דאגות וכאב על המצב שלך

כן

כן

לא, נסי לבקש ממישהו אחר שאת סומכת עליו שיספר לה עלייך.
90% שאת (כנראה) תתרסקי אם תצטרכי לעמוד מולה ולספר לה את זה מול הפנים.
אבל גם אל תשמרי בבטן, אני מקווה שכבר יש לך מישהו שיודע ותומך בך.

שואל השאלה:
יש לי פסיכולוגית
לא סיפרתי עדיין לאף אחד שאני חותכת
אני לא רוצה להפסיק

את מרגישה שאת לא רוצה להפסיק, וזה בגלל שאת עוד מכורה לזה ?

גם אני אמרתי את זה לעצמי, כל אחד שחתך אמר את זה לעצמו. זה ממכר, עם כל חתך שאת עושה את מתמכרת לזה יותר ויותר, ואת לא מבינה כמה קשה להפסיק כשאת עמוק מידי בזה
את גם ככה תפסיקי מתישהו בעתיד, מרצון או לא, אז למה לא עכשיו, כדי שיהיה קל יותר ?
ומה את תעשי בקיץ ? לא תוכלי ללכת עם שרוולים ארוכים, זה ייראה מוזר מידי. חתכים טריים אי אפשר לכסות עם מייקאפ, וגם אם כן- את תסתובבי קצת בחוץ, ישר תתחילי להזיע והמייקאפ ימחק.
אני אומרת לך, פשוט תפסיקי. לא שווה את זה.
(ואל תספרי לפסיכולוגית שלך, היא תשלח אותך לאשפוז).

יש מקרים שזה כן ויש מקרים שזה פחות.

שואל השאלה:
אני כבר מאושפזת
ואני חותכת על המותניים איפה שהתחתונים מסתירים

טוב, את מרגישה שפגיעה עצמית כן תעזור לך או שזה בגלל שיש לך תקופה לא פשוטה בחיים שגורמת לך להאמין שזה יעזור לך לפגוע בעצמך ?

היי,
סיפרת שאת פוצעת את עצמך ואני מתארת לעצמי שהכאב שלך גדול, ושכרגע נדמה לך שזה הדבר היחיד שיכול להקל עליו.

אני יכולה רק לדמיין כמה קשה זה יכול להיות לשתף את אמא או כל אדם אחר שאת פוצעת את עצמך, זה ככל הנראה מעורר מצד אחד פחד מדחיה והחוסר קבלה, ומצד שני את אולי חושבת שזה מעמיד בסיכון את דרך היחידה שמכירה להוציא את הכאב.

אני מתנדבת בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת), וחשבתי להזמין אותך אלינו לצ'אט אנונימי א/ו לפורום. נהיה שם עבורך כל ערב בין תשע לחצות. אנחנו שם כדי להיות איתך ברגעים הקשים כשהמתח עולה ואולי יחד למצוא דרכים פחות אלימות להקל על המצוקה הגדולה בה את נמצאת.

נחכה לך,
מתנדבת סהר
http://www.sahar.org.il