האם זה הגיוני שמאז ומתמיד אני בן אדם כל כך פחדן ואין שום סיכוי בעולם שאי פעם ראיתי סרט אימה כלשהו, פליז תקדישו דקה קריאה
ועם הזמן עברתי דברים קשים בחיים, לא מפחידים אבל קשים ונלחמתי והתמודדתי איתם ובגלל זה סרטי אימה לא מפחידים אותי? יש מצב שיש קשר בין הדברים? הרי איך זה הגיוני אני משתגעת, אני הייתי מפחדת אפילו מהדברים הכי שטותיים בעולם ולא בגן, בגיל 16 עד לא מזמן פחדתי מכל דבר ואם הייתי נאלצת לראות סרט אימה כנראה שלא הייתי ישנה חודשיים ולא הייתי מצליחה להתאפס על עצמי. אז מה לעזאזל השתנה ככה פתאום ביום בהיר אחד? זה כל כך מטריד אותי.. התחלתי לראות סדרה שנראית תמימה, לא היה לי מושג כמה היא קריפית ועם הזמן ראיתי דברים מטורפים פשוט כמו בסרטי אימה הכי מפחידים שתוכלו לתאר לעצמכם וזה פשוט לא מזיז לי, אני אפילו מצליחה להנות מזה.