12 תשובות
נגד ואני אומרת את זה בתור דתייה בעצמי.
נגד.
כל אחד יעשה מה שהוא רוצה איך שהוא רוצה בלי שיכפו עליו.
כל אחד יעשה מה שהוא רוצה איך שהוא רוצה בלי שיכפו עליו.
נגד
נגד!
וואי באמת שנגד.. אם הבנאדם רוצה להיות דתי אז שיהיה דתי. לא צריך להכריח אותו בכוח.. :)
נגד, כל הדברים שהולכים בכוח לא יהיו משהו טוב.
אתה לא היית רוצה שיכריחו אותך או את המשפחה שלך לעשות משהו בניגוד לרצונם/משהו שאתם לא מכינים בו ופוגע במצפון שלכם
אתה לא היית רוצה שיכריחו אותך או את המשפחה שלך לעשות משהו בניגוד לרצונם/משהו שאתם לא מכינים בו ופוגע במצפון שלכם
נגד כי אסור לכפות על בן אדם משהו שהוא נגד לרצונו
נגד.
למה להכריח מישהו לעשות משהו שהוא לא מאמין בו/ לא רוצה בו?
למה להכריח מישהו לעשות משהו שהוא לא מאמין בו/ לא רוצה בו?
נגד , אבל צריך לעשות את ההפרדה בין כפייה דתית שאשכרה מכריחים אותך לשמור את הדת וכופים עליך ללכת לבית כנסת ולשמור מצוות לבין סתם בנאדם ששומר את האמונה שלו בסביבה שלך ורוצה לשמור כשרות אבל אין מסעדות כשרות(באופן היפותטי!!)
אנונימית
ברור שנגד. כל אחד צריך לכבד גם דעות של אחרים ובטח לא להכריח את כולם לעשות/להיות כמוהו
במקרה שזה יביא לתועלת - בעד, במקרה שזה יביא לריחוק - נגד. בימינו קשה לתת תשובה חד משמעית לשאלה הזאת, כי היום ני]חו את זה יותר מדי הדעה המקולקלת שולטת בעולם היום ש"כפייה דתית - זה דבר הכי רע שקים" (ההפך הוא הנכון). עד שרוח של הנצרות הפרוטסנטית לא התפשטה בעולם, המושג של "הכפייה" לא היה נתפס שמשהו שלילי, יש דין שאומר "כופין אותו, עד שיאמר רוצה אני" (ערכין, פרק ה, משנה ו). אביא כאן את דברי הרמב"ם למה בכל זאת זה נקרא מרצון (למרות הכפייה):
"מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו, ולא רצה לגרש--בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן, מכין אותו עד שיאמר, רוצה אני; ויכתוב הגט, והוא גט כשר. וכן אם הכוהו גויים ואמרו לו, עשה מה שישראל אומרין לך, ולחצו אותו ישראל ביד הגויים, עד שגירש--הרי זה כשר; ואם הגויים מעצמן אנסוהו עד שכתב--הואיל והדין נותן שיכתוב, הרי זה גט פסול.
ולמה לא בטיל גט זה--שהרי הוא אנוס, בין ביד גויים בין ביד ישראל: שאין אומרין אנוס, אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו חייב מן התורה לעשותו, כגון מי שהוכה עד שמכר, או נתן; אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה, או לעשות עבירה, והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו, או עד שנתרחק מדבר שאסור לעשותו--אין זה אנוס ממנו, אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה.
לפיכך מי שאינו רוצה לגרש--מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות; ויצרו הוא שתקפו. וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר, רוצה אני--כבר גירש לרצונו" (משנה תורה, הלכות גירושין, פרק ב, הלכה כ).
"מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו, ולא רצה לגרש--בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן, מכין אותו עד שיאמר, רוצה אני; ויכתוב הגט, והוא גט כשר. וכן אם הכוהו גויים ואמרו לו, עשה מה שישראל אומרין לך, ולחצו אותו ישראל ביד הגויים, עד שגירש--הרי זה כשר; ואם הגויים מעצמן אנסוהו עד שכתב--הואיל והדין נותן שיכתוב, הרי זה גט פסול.
ולמה לא בטיל גט זה--שהרי הוא אנוס, בין ביד גויים בין ביד ישראל: שאין אומרין אנוס, אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו חייב מן התורה לעשותו, כגון מי שהוכה עד שמכר, או נתן; אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה, או לעשות עבירה, והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו, או עד שנתרחק מדבר שאסור לעשותו--אין זה אנוס ממנו, אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה.
לפיכך מי שאינו רוצה לגרש--מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות; ויצרו הוא שתקפו. וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר, רוצה אני--כבר גירש לרצונו" (משנה תורה, הלכות גירושין, פרק ב, הלכה כ).