6 תשובות
לדעתי חובשת עדיף, נותן גם ניסיון ומקצוע לחיים.
כשאת משתחררת מה תעשי עם זה שהיית משקית תש? תהיה עובדת סוציאלית?.
חובשת את לומדת יותר לחיים.
כשאת משתחררת מה תעשי עם זה שהיית משקית תש? תהיה עובדת סוציאלית?.
חובשת את לומדת יותר לחיים.
אני אוהבת שבשאלה אחת לקחת את שתי הקצוות של תפקידי בנות בצה"ל
חובשת
אנונימית
ואוו אממ חובשת זה קצת מפחיד כי את יכולה לראות דברים נוראיים!! אבל משקית תש את תצטרכי כל היום לשמוע על בעיות של אחרים וזה... קיצר זה מאוד תלוי בך ומה את מעדיפה... אם את אוהבת להקשיב אז משקית תש אבל אם את לא מפחדת מדם או נגיד אין לך בעיה לראות מישהו מת וזה... קיצר משקית תש זה יכול להיות לשמוע סיפורים עצובים אבל בתור חובשת מישהו יכול למות לך בידיים!
אנונימית
תלוי מאוד בעצמך ובאופי שלך.
בכל אופן, אני הייתי במצב שכשהייתי רואה את הדם של עצמי והייתי חוטף סחרחורת ופעם אחת אפילו התעלפתי ככה סתם (לא חשתי פחד).
יום אחד נכנס לי טירוף לראש ואמרתי לעצמי "לא מעניין אותי כלום, אני הולך להתנדב במד"א". פחדתי פחד איום ונורא, אבל תמיד אמרתי לעצמי שלא מעניין אותי מה, אני את הקורס הזה מסיים בהצלחה ושעם הזמן אני אלמד לא להתרגש מדברים. היום אני נמצא בתחום רפואת החירום כמעט ארבע שנים ואני נהנה מזה בטירוף וזה מספק אותי מאוד, נותן לי ביטחון עצמי ובעיקר בעיקר גורם לי להרגיש שעשיתי משהו שאף אחד אחר לא עשה היום. אחרי שסיימתי את הלימודים והתנסתי בכל מיני מקרים, ראיתי שאני לא מתרגש מהם כי למדתי מה קורה לגוף במצבים הללו ואיך אני יכול לטפל בהם.
ואם אני יודע מה מתרחש ואיך מטפלים בצורה הכי טובה שאפשר, אז ממה יש לדאוג ? יש רק לפעול.
לגבי התגובה שלמעלה, אדם מת נראה בדיוק כמו בן אדם ישן. הוא לא נהיה לבן וקר בשניות וגם לא פוקח עיניים כמו בסרטים.
ואת צודקת, לפעמים רואים גם מקרים לא הכי נחמדים אבל בשביל זה אנחנו שם. אנחנו מתחילים משמרת ויודעים איך היא מתחילה, אבל לא יכולים לדעת איך היא תגמר.
החלק היפה הוא שאנחנו תמיד צריכים להשאר דרוכים ומוכנים לכל תרחיש.
לגבי משקית ת"ש זה תפקיד מדהים ומספק מאוד, תפקיד שיגרום לך להרגיש שאת באמת באמת תורמת ונותנת אוזן קשבת לחיילים ועושה מה שאפשר כדי לעזור להם לפתור את הבעיות שלהם. ומראה להם שיש שם מישהי בשבילם שדואגת להם ועושה את מה שהיא יכולה כדי לעזור להם.
בכל אופן, אני הייתי במצב שכשהייתי רואה את הדם של עצמי והייתי חוטף סחרחורת ופעם אחת אפילו התעלפתי ככה סתם (לא חשתי פחד).
יום אחד נכנס לי טירוף לראש ואמרתי לעצמי "לא מעניין אותי כלום, אני הולך להתנדב במד"א". פחדתי פחד איום ונורא, אבל תמיד אמרתי לעצמי שלא מעניין אותי מה, אני את הקורס הזה מסיים בהצלחה ושעם הזמן אני אלמד לא להתרגש מדברים. היום אני נמצא בתחום רפואת החירום כמעט ארבע שנים ואני נהנה מזה בטירוף וזה מספק אותי מאוד, נותן לי ביטחון עצמי ובעיקר בעיקר גורם לי להרגיש שעשיתי משהו שאף אחד אחר לא עשה היום. אחרי שסיימתי את הלימודים והתנסתי בכל מיני מקרים, ראיתי שאני לא מתרגש מהם כי למדתי מה קורה לגוף במצבים הללו ואיך אני יכול לטפל בהם.
ואם אני יודע מה מתרחש ואיך מטפלים בצורה הכי טובה שאפשר, אז ממה יש לדאוג ? יש רק לפעול.
לגבי התגובה שלמעלה, אדם מת נראה בדיוק כמו בן אדם ישן. הוא לא נהיה לבן וקר בשניות וגם לא פוקח עיניים כמו בסרטים.
ואת צודקת, לפעמים רואים גם מקרים לא הכי נחמדים אבל בשביל זה אנחנו שם. אנחנו מתחילים משמרת ויודעים איך היא מתחילה, אבל לא יכולים לדעת איך היא תגמר.
החלק היפה הוא שאנחנו תמיד צריכים להשאר דרוכים ומוכנים לכל תרחיש.
לגבי משקית ת"ש זה תפקיד מדהים ומספק מאוד, תפקיד שיגרום לך להרגיש שאת באמת באמת תורמת ונותנת אוזן קשבת לחיילים ועושה מה שאפשר כדי לעזור להם לפתור את הבעיות שלהם. ומראה להם שיש שם מישהי בשבילם שדואגת להם ועושה את מה שהיא יכולה כדי לעזור להם.
זה תלוי בך, אלו שני תפקידים מעניינים.
מוזמנת לדבר איתי, אני חובשת.
מוזמנת לדבר איתי, אני חובשת.
באותו הנושא: