אוקיי אמ,, זה טיפה ארוך

אני בקבוצת טלגרם עם נואל רוזנברג, למי שמכיר אותו.
הוא בקושי מדבר בקבוצה... כשהוא כן אני מרגישה לא קשורה בשיט וכולם ככ מתלהבים ממנו... אני מבינה אתזה, אבל זה גורם להם לפגוע בי בדרך מסויימת.
ובכללי, גם כשהוא לא מדבר, יש שם אנשים ספציפיים שגורמים לי להרגיש כאילו הם שונאים אותי או שאני לא מעניינת אותם...
ניסיתי לעשות משהו, כתבתי משפט אחד באנגלית ויצאתי מהטלגרם. חזרתי אחרי חצי שעה, עם 1000 הודעות מהקבוצה. לר בגלל מה שכתבתי, בגלל שנואל התחבר.

אני מרגישה לבד. לא רק בקבוצה הזאת, בכללי. אני ככ לבד... אין אף אחד שיקשיב לי כשאני מדברת, אין אף אחד שיעודד אותי כשאני עצובה. אם היו מבקשים ממני לנקוב בשם/ קבוצה מסויימת שכשמשהו קורה אני רצה אלייה - הייתי אומרת שאין.

אני מתה על נואל, באמת, וזאת לא הנקודה. הנקודה היא שאני מרגישה לבד, ששמים אותי בצד, שאני תמיד אופציה שנייה ולא ראשונה. אני מרגישה שאני זבל של בן אדם, שאני מתלוננת על כלום ושום דבר ושאני בכיינית ברמות.

השאלה שלי היא איך להפסיק את התחושות האלה? איך להרגיש אהובה? גם אם זה לא במציאות, איך להרגיש אהובה בקבוצת טלגרם הזאת?