אני לא יכולה לסבול את היחס של ההורים שלי לאנורקסיה שלי

הם דואגים זה דיי הגיוני, תדברי איתם על זה. לדעתי זה הכי יעזור.

שואל השאלה:
מה אני יכולה כבר להגיד?אמרתי להם שאני אוכלת שאני כבר לא שם ובמקום הזה

לדעתי תראי להם שאת אוכלת כשאת אוכלת ככה הם לא יחשדו ( וגם בשבילך אני מאמינה שאת אוכלת אם את אומרת ולא צריכה להוכיח את זה לאנשים אבל הם ההורים שלך!) ולדעתי גם צריך מאוד להעריך אותם. הם עושים את זה כי הם אוהבים אותך ורוצים שיהיה לך רק טוב! גם לי היה בהתחלה ככה שאבא שלי היה אומר יש לך בעיות אכילה ואמרתי לו די תפסיקו אני באמת לא הייתי עם בעיית אכילה והסברתי להם שהייתי נורא עצובה באותו הזמן עד שנגעלתי מאוכל.. ולדעתי פחות האמינו לי ואז אכלתי לידם הכל(כי באמת ב"ה לא היה לי בעיה לאכול) עד שהם הבינו שבאמת הייתי עצובה ובגלל זה לא אכלתי.

תאכלי לידם ממתקים או חטיפים, כשאת רעבה תבקשי מהם אוכל או שתכיני לעצמך אוכל כשהם מסתכלים
ותגידי להם שזה שהם שואלים אותך אם את רוצה עוד אוכל גורם לך לטריגרים, גם אצלי זה ככה אמא שלי שואלת אותי כל הזמן אם אכלתי ואז יש לי טריגר ללא לאכול המון זמן אבל היא לא יודעת אז אני לא יכולה להסביר לה למה אני רוצה שהיא תפסיק לשאול