5 תשובות
האם אנחנו לבד ביקום?
האם נחשים מהביוב יבואו יטרחו לעלות מהביוב לאכול אותי?(נחשים._.)
האם נחשים מהביוב יבואו יטרחו לעלות מהביוב לאכול אותי?(נחשים._.)
למה אין קוביית מלח
וסוכרייה (כמו מלחייה רק לסוכר)
למה אין פחית של מים
וסוכרייה (כמו מלחייה רק לסוכר)
למה אין פחית של מים
מה הקטע בשימושה המעשי של השיטה האימפריאלית, או "אינצ'ים" כמו שרובם מכירים אותם...
למה רגל אחד זה 12 אינץ'?
יארד זה 3 רגל, ומייל זה 1760 יארדים?
בהשוואה לשיטה המטרית בה טבלאת ההמרות היא על בסיס 10 - זה מבלבל.
למה 1,760? למה 12?
פאונד זה 16 אוונס... למה 16?
מים קופאים ב-32 פרנהייט ורותחים ב-212. זה נשמע חסר כל הגיון.
למה חודש מופיע לפני יום בתאריך?
למעשה, גם הגעתי לתשובות לכל הדברים האלו:
חשוב להבהיר בתחילה מה השימושים של השיטה האימפריאלית מול השיטה המטרית.
השיטה האימפריאלית, השיטה העתיקה יותר, נועדה לאפשר הערכה גסה של כמות או מרחק.
ועל כן, בדומה לשמות של יחידות המידה - אלו מקושרים באופן ישיר לדברים שניתן לדמות.
אינץ' זה גודל אגודל(או גודל שלושה זרעי שעורה), רגל זה גודל... רגל... cupful זה כמות המים שאפשר להחזיק בידים קעורות, יארד זה המרחק בין היד המתוחה שלך אל האף.
פאונד הוא המשקל של אבן זריקה. (אבן בגודל שנוח לזרוק אותה? )
רוב המדידות האימפריאליות מבוססות על 12 או 16 מאחר ואלו יכולים להתחלק בצורה נוחה.
בהתאמה - 12 מתחלק ל 6, 3, 2 ו-4.
16 מתחלק ל 8, 4, 2
בניגוד ל-10 אשר מתחלק בצורה נוחה רק ל-2 ו-5.
נחמד, אבל מה עם פרנהייט? למה זה כל כך "אקראי"?
טוב, גם לזה יש סיבה מוצדקת.
אז הבחור הראשון שיצר את המדחום על בסיס היחידות הפרנהייטיות היה אולה רמר, והוא היה אסטרונום. (אגב גם הבחור שהצליח לחשב את מהירות האור)
הוא נפגש עם מר פרנהייט בשנת 1708. באותה התקופה אולה רמר היה ראש עיר של איזו עיר משעממת, ופרנהייט רצה עזרה ממנו מאחר ורצו לעצור אותו. כי הוא ברח מהתפקיד שלו.
בכל אופן, באופן די מעניין, רמר החליט שנקודת הקיפאון של המים תהיה ב 7.5, וטמפרטורת הגוף הממוצעת ב 22.5.
זה אולי נשמע סתמי, אבל המטרה הייתה שנקודת הרתיחה של מים תהיה ב-60 מעלות.
וזאת מאחר כי שישים זה מספר שנוח לעבוד איתו. בכל זאת, רמר היה אסטרונום ומאותה הסיבה ש-60 מעלות בגאומטריה זה מספר נוח לעבוד איתו, כך רצה גם רמר.
מה גם שאנחנו כבר רגילים למספר 60 בתור בסיס מדידה של שעות, דקות ושניות. אז זה נשמע כמו ההחלטה הכי לוגית.
כל זה נשמע נחמד, אבל למה טמפרטורת הקיפאון של המים היא ב 7.5? וטמפרטורת הגוף ב-22.5?
כי אם תחלק את ה-60 לשמיניות - 2 בחזקת 3(מעניין למה גם פה יש 2 ו-3...) אתה תקבל מדד כזה:
60
52.5
45
37.5
30
22.5
15
7.5
0
אז טמפרטורת הקיפאון זה 1/8 על המדד, וטמפרטורת הגוף זה 3/8 על המדד. בעוד 8/8 על המדד זה טמפרטורת הקיפאון של מים.
אחרי שמר פרנהייט ראה את השיטה הנוחה שהציע רמר, הוא החליט לאמץ אותה.
הוא שינה אותה במקצת מאחר ו 7.5 ו-22.5 זה לא נראה כמו מספרים יפים במיוחד, והחליט שטמפרטורת הקיפאון היא ב-8, וטמפרטורת הגוף ב24.
שוב - מספרים שניתן לפרק בקלות לגורמים שונים.
וזהו המדד המקורי של פרנהייט.
אבל באיזה שהוא שלב הוא החליט שזה יותר נוח פשוט לעבוד עם מספרים גדולים. זה נותן הערכה יותר קלה לחישוב, והכפיל את כל המספרים ב-4.
ועל כן אנחנו מכירים את המספרים שלנו כיום:
32 טמפרטורת קיפאון המים.
92 טמפרטורת הגוף המוכרת.
212 לנקודת רתיחת המים.
הכל מסתדר.
אבל יש עוד סיבה למה להכפיל את הכל ב-4.
פרנהייט החליט לאמץ את הכספית בתור נוזל המדידה למדחומים שלו.
ידוע לנו שלכל עלייה במעלה יש עליה מסויימת של נפח נוזל המדידה
עלייה בפרנהייט אחד מתורגמת ישירות לעליה בנפח של כספית של 1/1000.
הדבר היחידי שנשאר להסביר זה למה חודש לפני יום בתאריך האמריקאי.
טוב... גם לזה יש סיבה.
בעבר היה נהוג לכתוב את שם החודש עצמו במקום מספר.
ועל כן, לכתוב את מספר היום בחודש לפני החודש היה מצריך אותך להשתמש בסינטקסט הבא:
"the twenty-eighth day of march in the twenty-eighth year of our reign"(מתוך המגנה כרטה, 1297)
מאחר וזה מייגע, הם פשוט קיצרו את זה לסינטקס הבא:
july 4, 1776 (מגילת העצמאות של ארצות הברית).
אז נראה שכן היה שימוש של יום::חודש::שנה בעבר, אבל בגלל חוסר הנוחות של זה החליפו לחודש::יום::שנה.
ספציפית כיום, מאחר ומשתמשים בעיקר במספרים הנושא הזה פחות נוח, אבל יותר פורמלי לכתוב את זה עם שם החודש, ועל כן האמריקאים עושים את זה.
פחות או יותר נשאר ככה כי למה לא?
למה רגל אחד זה 12 אינץ'?
יארד זה 3 רגל, ומייל זה 1760 יארדים?
בהשוואה לשיטה המטרית בה טבלאת ההמרות היא על בסיס 10 - זה מבלבל.
למה 1,760? למה 12?
פאונד זה 16 אוונס... למה 16?
מים קופאים ב-32 פרנהייט ורותחים ב-212. זה נשמע חסר כל הגיון.
למה חודש מופיע לפני יום בתאריך?
למעשה, גם הגעתי לתשובות לכל הדברים האלו:
חשוב להבהיר בתחילה מה השימושים של השיטה האימפריאלית מול השיטה המטרית.
השיטה האימפריאלית, השיטה העתיקה יותר, נועדה לאפשר הערכה גסה של כמות או מרחק.
ועל כן, בדומה לשמות של יחידות המידה - אלו מקושרים באופן ישיר לדברים שניתן לדמות.
אינץ' זה גודל אגודל(או גודל שלושה זרעי שעורה), רגל זה גודל... רגל... cupful זה כמות המים שאפשר להחזיק בידים קעורות, יארד זה המרחק בין היד המתוחה שלך אל האף.
פאונד הוא המשקל של אבן זריקה. (אבן בגודל שנוח לזרוק אותה? )
רוב המדידות האימפריאליות מבוססות על 12 או 16 מאחר ואלו יכולים להתחלק בצורה נוחה.
בהתאמה - 12 מתחלק ל 6, 3, 2 ו-4.
16 מתחלק ל 8, 4, 2
בניגוד ל-10 אשר מתחלק בצורה נוחה רק ל-2 ו-5.
נחמד, אבל מה עם פרנהייט? למה זה כל כך "אקראי"?
טוב, גם לזה יש סיבה מוצדקת.
אז הבחור הראשון שיצר את המדחום על בסיס היחידות הפרנהייטיות היה אולה רמר, והוא היה אסטרונום. (אגב גם הבחור שהצליח לחשב את מהירות האור)
הוא נפגש עם מר פרנהייט בשנת 1708. באותה התקופה אולה רמר היה ראש עיר של איזו עיר משעממת, ופרנהייט רצה עזרה ממנו מאחר ורצו לעצור אותו. כי הוא ברח מהתפקיד שלו.
בכל אופן, באופן די מעניין, רמר החליט שנקודת הקיפאון של המים תהיה ב 7.5, וטמפרטורת הגוף הממוצעת ב 22.5.
זה אולי נשמע סתמי, אבל המטרה הייתה שנקודת הרתיחה של מים תהיה ב-60 מעלות.
וזאת מאחר כי שישים זה מספר שנוח לעבוד איתו. בכל זאת, רמר היה אסטרונום ומאותה הסיבה ש-60 מעלות בגאומטריה זה מספר נוח לעבוד איתו, כך רצה גם רמר.
מה גם שאנחנו כבר רגילים למספר 60 בתור בסיס מדידה של שעות, דקות ושניות. אז זה נשמע כמו ההחלטה הכי לוגית.
כל זה נשמע נחמד, אבל למה טמפרטורת הקיפאון של המים היא ב 7.5? וטמפרטורת הגוף ב-22.5?
כי אם תחלק את ה-60 לשמיניות - 2 בחזקת 3(מעניין למה גם פה יש 2 ו-3...) אתה תקבל מדד כזה:
60
52.5
45
37.5
30
22.5
15
7.5
0
אז טמפרטורת הקיפאון זה 1/8 על המדד, וטמפרטורת הגוף זה 3/8 על המדד. בעוד 8/8 על המדד זה טמפרטורת הקיפאון של מים.
אחרי שמר פרנהייט ראה את השיטה הנוחה שהציע רמר, הוא החליט לאמץ אותה.
הוא שינה אותה במקצת מאחר ו 7.5 ו-22.5 זה לא נראה כמו מספרים יפים במיוחד, והחליט שטמפרטורת הקיפאון היא ב-8, וטמפרטורת הגוף ב24.
שוב - מספרים שניתן לפרק בקלות לגורמים שונים.
וזהו המדד המקורי של פרנהייט.
אבל באיזה שהוא שלב הוא החליט שזה יותר נוח פשוט לעבוד עם מספרים גדולים. זה נותן הערכה יותר קלה לחישוב, והכפיל את כל המספרים ב-4.
ועל כן אנחנו מכירים את המספרים שלנו כיום:
32 טמפרטורת קיפאון המים.
92 טמפרטורת הגוף המוכרת.
212 לנקודת רתיחת המים.
הכל מסתדר.
אבל יש עוד סיבה למה להכפיל את הכל ב-4.
פרנהייט החליט לאמץ את הכספית בתור נוזל המדידה למדחומים שלו.
ידוע לנו שלכל עלייה במעלה יש עליה מסויימת של נפח נוזל המדידה
עלייה בפרנהייט אחד מתורגמת ישירות לעליה בנפח של כספית של 1/1000.
הדבר היחידי שנשאר להסביר זה למה חודש לפני יום בתאריך האמריקאי.
טוב... גם לזה יש סיבה.
בעבר היה נהוג לכתוב את שם החודש עצמו במקום מספר.
ועל כן, לכתוב את מספר היום בחודש לפני החודש היה מצריך אותך להשתמש בסינטקסט הבא:
"the twenty-eighth day of march in the twenty-eighth year of our reign"(מתוך המגנה כרטה, 1297)
מאחר וזה מייגע, הם פשוט קיצרו את זה לסינטקס הבא:
july 4, 1776 (מגילת העצמאות של ארצות הברית).
אז נראה שכן היה שימוש של יום::חודש::שנה בעבר, אבל בגלל חוסר הנוחות של זה החליפו לחודש::יום::שנה.
ספציפית כיום, מאחר ומשתמשים בעיקר במספרים הנושא הזה פחות נוח, אבל יותר פורמלי לכתוב את זה עם שם החודש, ועל כן האמריקאים עושים את זה.
פחות או יותר נשאר ככה כי למה לא?
החלומות שלי מוזרים, בכלה מאינסטבול היה פרק ממש שמח יחסית, אני פחות אוהבת דיסני, אין לי בעיות עם השירים, אבל בכל פעם שאני חושבת על אגדות ילדים, אני מבינה שזה היה הכי פחות תמים אחרי כל תיאורה ואמת מאחורי זה, בתכלס שלגיה הייתה ממש תמימה בדיסני , ואני לא ממש בעד כל הקטע בדיסני, הסיבה ששלגיה התאהבה בנסיך שהם נפגשו, אבל פאקינג זו לא הייתה אהבה , אם היא התאהבה במישהו שהיא רק הכירה , גם יפיפה הנרדמת וזה. ליטרלי הדבר הקרוב ביותר לאהבה שם היה בין אלאדין ויסמין וזה , אגב חשבתי על אריאל מדיסני, במחשבה הגיונית ולאחור , היא הייתה לגמרי מתבגרת , גיל 17 נראה לי , ואבא שלה די גרם לה ללכת למכשפת הים אורסלה ולעשות עסקה למרות שהוא אהב אותה אבל חוסר הסכמה שלו לזה שהיא מאוהבת באריק למרות שגם היא לא מכירה אותו טוב. האירוניה בזה , סרט שני אחרי זה, היא עשתה מה שאבא שלה עשה לה בסרט הראשון, שיש לה ילדה והיא רצתה להיות בים והיא לא רצתה בגלל שהיא תחת סכנה . וזה שוב ..
למה בני אדם ממשיכים לאכול בסכום? בטוח יש איזה כלים חדשניים יותר טובים יותר ונוחים יותר לאכילה. עם כל החידושים הטכנולוגיים היום לא יכולנו להמציא כבר משהו יותר הגיוני ממערך של כמה חלקים שבו אחד דוקר את האוכל, השני חותך אותו והשלישי בכלל מרים נוזלים? האם בני אדם כל כך מקובעים לסכום שלא יהיה ניתן להשריש בהם מוצר חדש, ולפתח את תחום האכילה? בני אדם אכלו עם מזלג סכין וכף כבר כל כך הרבה זמן, אז למה לא עושים משהו בנידון?
מקרה אמיתי של מחשבת מקלחת.
מקרה אמיתי של מחשבת מקלחת.