7 תשובות
זוהי מצה הנקראת 'שמורה' כיוון ששומרים עליה מהקצירה ועד האריזה.
לעומת שאר המצות שרק שומרים פה ושם והן מקבלות כשרות.
רוב החרדים סומכים רק על אלו שנשמרו לאורך כל הדרך.
לעומת שאר המצות שרק שומרים פה ושם והן מקבלות כשרות.
רוב החרדים סומכים רק על אלו שנשמרו לאורך כל הדרך.
אנונימי
תוכל לקרוא עוד בקישור, אם מעניין אותך..
אנונימי
הדתיים מחמירים יותר מידי בדברים האלה יש דתיים שגם לא נוהגים לאכול מצה רטובה ( "שרויה") וגם לא לאכול מוצרי חלב מחשש שנגעו בחמץ במפעל.
הכוונה בשמורה, ששמרו על הקמח שממנו היא עשויה מרגע הקציר, כדי שהקמח לא יבוא במגע עם מים. קמח הבא במגע עם מים הופך לחמץ לאחר 18 דקות. דרך אגב, המצות האלו הרבה יותר פריכות וטעימות.
בברכת חג שמח וכשר לך ולכל גולשי סטיפס ולכל בית ישראל.
בברכת חג שמח וכשר לך ולכל גולשי סטיפס ולכל בית ישראל.
ענתי
מצה שמורה הכוונה שמשעת קצירה נשמרה ממים. יש המון חרדים שאוכלים רק מצה שמורה היא יותר יקרה בגלל ההשקעה השמירה הקצירה יותר פועלים וכ.. חג כשר ושמח
vיא לא עולה 100 שח. אני קניתי חצי קילו ב 40 שח שמורה משעת קצירה עם בד"צ דהינו ברמה גבוהה מאוד.
חג שמח.
עוז.
תמיד בשביל כל יהודי שרוצה לשאול שאלות ביהדות או צריך עזרה ועצה.
חג שמח.
עוז.
תמיד בשביל כל יהודי שרוצה לשאול שאלות ביהדות או צריך עזרה ועצה.
מצה שמורה היא מצה שנאפתה מחיטים השמורות ממגע מים משעת הקצירה. יש הגורסים כי השמירה צריכה להיות גם "לשמה"; כלומר, שהקציר והשמירה על המצה ייעשו לשם מצוות אכילת מצה, ולא לכל מטרה אחרת.
המקור לצורך במצה שמורה הוא בתלמוד (מסכת פסחים, דף ל"ח, ב'), שלומד שיש מצווה לשמור את המצות לפסח - מהפסוק "ושמרתם את המצות." (ספר שמות, פרק י"ב, י"ז) עם זאת התלמוד מתלבט בשאלה האם הצורך בשימור הוא מזמן האפייה או שמא כבר מזמן הקציר. להלכה נפסק שטוב להחמיר שיהיה שימור משעת הקצירה, אך די גם בשימור משעת הטחינה, ובשעת הדחק ניתן אף לסמוך על הדעה השלישית ולקנות קמח מן השוק, ולשומרו משעת הלישה. בנוסף לכך, פוסקים שונים הבינו שהצורך הוא רק בשמירת המצה לליל הסדר ולא לשאר ימי החג שלהם מספיק שימור רגיל - משעת האפייה. פוסקים אלו נחלקו גם בשאלה האם יש צורך לכוון "לשם מצה" - כלומר למנוע מגע מים עם הקמח, או "לשם מצווה" - כלומר כוונה מיוחדת למצוות אכילת המצה בליל הסדר
קישור מצורף
המקור לצורך במצה שמורה הוא בתלמוד (מסכת פסחים, דף ל"ח, ב'), שלומד שיש מצווה לשמור את המצות לפסח - מהפסוק "ושמרתם את המצות." (ספר שמות, פרק י"ב, י"ז) עם זאת התלמוד מתלבט בשאלה האם הצורך בשימור הוא מזמן האפייה או שמא כבר מזמן הקציר. להלכה נפסק שטוב להחמיר שיהיה שימור משעת הקצירה, אך די גם בשימור משעת הטחינה, ובשעת הדחק ניתן אף לסמוך על הדעה השלישית ולקנות קמח מן השוק, ולשומרו משעת הלישה. בנוסף לכך, פוסקים שונים הבינו שהצורך הוא רק בשמירת המצה לליל הסדר ולא לשאר ימי החג שלהם מספיק שימור רגיל - משעת האפייה. פוסקים אלו נחלקו גם בשאלה האם יש צורך לכוון "לשם מצה" - כלומר למנוע מגע מים עם הקמח, או "לשם מצווה" - כלומר כוונה מיוחדת למצוות אכילת המצה בליל הסדר
קישור מצורף