אמהות יכולות לראות אם הילדים שלהם בפנים מעצבנים יפים או מכוערים? או שהן לא יכולות לראות את האמת?

אני חושבת שהם מודעות לפגמים של הילדים שלהם אבל הם לא מייחסות להם חשיבות כי הם אוהבות אותם ללא תנאי וגבול

שואל השאלה:
אם הילד או הילדה ישאלו את האמא את האמת על הפנים שלהם, על איך שהם נראים, היא תגיד כי היא רוצה לעזור או לא תגיד?

לפעמים כן רואות וזה חסר חשיבות ולפעמים לא כי מרוב אהבה אמהית חושבת שהוא מושלם בכל מצב

לא תגיד

שואל השאלה:
למה היא לא תגיד? אם הילד יבכה או יהיה עצוב שהוא נראה לא טוב והוא ישאל אותה אם זה נכון , מה היא תשקר?

אימהות תמיד יחשבו שהילדים שלהן יפים.

שואל השאלה:
אבל לא הגיוני שהם חושבות כל הזמן שהם יפים. מה הן לא רואות לפי טעמם אם הילד יפה או לא?

אהבה מעוורת