אני מתה להתחיל לעשות הליכות (לבד) אבל אני לא מעיזה לצאת מהבית ללא מטרה כי אנשים מסתכלים עליי וזה לא נעים לי

רק כשיש לי מקום להגיע אליו אני מעיזה לצאת כמו לצאת למרפאה, לדואר ולאוטובוס
אבל ללכת זה סתם ללכת ואני יודעת שיש המון שעושים את זה אבל אני מרגישה שאני אהיה היחידה בעיני אנשים שעושה את זה מוזר
למה החשיבה שלי כזאת מעוותת? היא הורסת לי הכל בחיים אין לי אומץ לעשות כלום ליד זרים מהחשש שאולי כל מה שאני עושה אני עושה בצורה מגושמת או מוזרה
אפילו לא מעיזה להוציא אוכל מהתיק, לאכול וללעוס ליד זרים, רק ללעוס מסטיק
בגלל זה אני לא יוצאת מהבית כמעט אני מפחדת שילעגו לי ויחשבו עליי דברים מוזרים