למה לפני פסח צריך לבער חמץ במקום פשוט לא לאכול אותו? למה צריך להעלים אותו לגמרי?

זה פשוט הלכה שכתובה אני בטוחה שיש הגיון לזה אבל לא חושבת שמישהו פה ידע

זה רעיוני, זה כאילו לאמר שאנחנו מבערים את ה"חמץ" מהלב שלנו, את הגאווה, את השנאה, את המידות הרעות שאנחנו לא רוצים בעצמנו. עד כמה שזכור לי החמץ מסמל בעיקר את הגאווה, זה רעיון יפה מאוד לדעתי.

גם קחי בחשבון שאת לא מעלימה אותו לגמרי, את שורפת רק חלק קטן של חמץ... השאר בדרך כלל סגור בארונות ואת החמץ הזה אנחנו מוכרים לזמן של פסח

בל יראה ובל ימצא

שואל השאלה:
מה זאת אומרת מוכרים? מי?

יש חמץ בבית, ייתכן ונשאר ממנו גם לזמן פסח, אבל אם יהודי שומר על חמץ לאורך הפסח ברשותו (כך שזה שייך לו) זה נקרא חמץ שעבר עליו הפסח ואסור לאכול אותו גם אחרי פסח. האיסור הוא שלא יהיה לך חמץ בזמן הפסח ושלא תראה חמץ בזמן הפסח.
אז כדי שלא יהיה נזק גדול, עושים דבר שנקרא מכירת חמץ, מוכרים את החמץ לגויים במחיר פעוט ועושים איתו הסכם שהחמץ שנשאר קונים אותו ממנו בחזרה במחיר טיפונת יותר גדול, הרבנות הראשית דואגת לעשות משהו כללי כזה ככה שאין הפסד גדול לאנשים ועדיין יוצא רווח לגוי שקונה את החמץ, בגדול בפסח החמץ שנשאר בבית שלי הגוי (לא יהודי) שמכרתי לו את החמץ יכול להיכנס לבית שלי ולקחת מה שהוא רוצה, זה החמץ שלו בזמן הפסח...
וככה כשזה חוזר אלי אחרי פסח זה לא נקרא חמץ שעבר עליו הפסח, עכשיו כמו שאמרתי למעלה הרעיון של שריפת חמץ הוא רעיוני, בנוסף לכך יש דבר שנקרא ביטול חמץ, הרעיון שלו הוא, במידה ונשאר בבית איזשהו חמץ שלא מכרתי, שרפתי או מצאתי, (תחשבי על כך שיש לי ילדים קטנים והם הסתובבו עם חמץ בבית או עכבר נכנס אלי לחצר והיה לו בפה חתיכת לחם ונשארו חתיכות בבית שלי וכו') אז הוא הפקר ומבוטל, הוא לא שייך לי וככה אני לא מחזיק חמץ ואני לא עובר על האיסור...
אני מקווה שהסברתי טוב ודייקתי במה שאמרתי, זה מה שלמדתי ואני מצליח לזכור.

אני לא בטוחה אבל זה ככה בגלל שכשאתה אוכל נופלים פרורים של חמץ, וגם יש עוד פרורים של חמץ בבית ולכן צריך לנקות את החמץ ובכללי להוציא מהבית כדי שהבית יהיה קשר לפסח.
*כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד*