אני לא מבינה מה הקטע של אחותי הגדולה

היא גדולה ממני באיזה עשר שנים
ומאז שאני קטנה כל פעם ששרתי (או כל מישהו אחר) היא צעקה להיות בשקט כי זה צמרר אותה או משהו כזה ותמיד הייתי מתבאסת כי אני אוהבת לשיר ואני רוצה להיות זמרת.
היא תמיד הייתה אומרת לי שאני לא שרה יפה והיינו מתנצחות על זה , אני הייתי אומרת שאני כן שרה יפה והיא הייתה אומרת שאני לא (היא הייתה גם כזה צוחקת ומזלזלת במילה שלי כי הייתי קטנה הרי)
כשגדלתי הקול שלי השתפר ואני אחמיא לעצמי ואומר שכן יש לי קול יפה (אבל יש עוד מה לשפר אבל זה לא העניין) והיא הפסיקה להגיד שהקול שלי "מכוער".
רציתי להוכיח לה שהקול שלי יפה אז הייתי שרה שעות בשקט בשקט או מחוץ לבית והייתי מתאמנת כשהיא לא הייתה בבית.

בקיצור כל השנים האלה היא המשיכה להשתיק אותי כל עם שהייתי מתחילה לשיר (גם כשהייתי שרה בלחש)
כעסתי אבל הבנתי שזה גם מפריע לה אבל כל כמה דקות הייתי מתחילה שוב בלי לשים לב בכלל והיא הייתה משתיקה אותי שוב.
בכל אופן הייתה לה תקופה שהיא הפסיקה להשתיק אותי, היא עכשיו לא גרה בבית אבל היא פה לחופשה.
היא אמרה שהיא עבדה על זה, היא אמרה שזה כבר לא מפריע לה כמו פעם.
אבל כשהתחלתי לשיר עכשיו שוב
היא השתיקה אותי (בכעס) בטענה שזה מפריע לה לריכוז
ושתבינו, אמא שלי מדברת בטלפון, דודות שלי מתווכחות, הכל היה רועש ורק כשהתחלתי לשיר תוך כדי, רק אותי היא השתיקה

אני באמת לא מבינה מה הקטע שלה, מה אני אמורה לעשות? אני אוהבת לשיר, אני רוצה לשיר כל הזמן, למה זה מגיע לי שישתיקו אותי כשאני רוצה לעשות משהו שאני אוהבת?