היום בטקס אצלי בבית ספר היו ילדים שפשוט צחקו.

בצפירה ב10 ביקשו מכולנו לעמוד ועמדנו והכל הלך "רגיל" נקרא לזה ככה.
פתאום החבורת פרחות של הבית ספר מתחילות להתפקע מצחוק, פשוט צוחקות כאילו הרגע שמעו בדיחה.
זה היה פשוט הזוי, רציתי באמת פשוט לתת להן סטירה שיתעוררו קצת.
ואל תגידו לי שזה היה התקף צחוק, גם לי יש הרבה פעמים התקפי צחוק ואני יודעת מה זה, וחוץ מזה אני מכירה אותן והן חבורה כזאת שאכפת להן רק מעצמן ומזלזלות בהכל. גם ביום השואה.
כולם הסתכלו עליהן ונתנו להם תצומי שהן דרשו
והם פשוט המשיכו לצחוק! רציני רציתי פשוט לעורר אותן שיבינו שזה לא מצחיק בשיט. איכ איזה אנשים מגעילים יש. ושתבינו היה ניצול שואה אצלנו בטקס ששמע הכל. סבא של מישהו אני חושבת שהזמינו אותו לספר קצת על מה שקרה וכל כך ריחמתי עליו שהוא היה צריך לשמוע את החבורת אהבלות האלה פשוט צוחקות על כל הדברים הנוראיים שהוא עבר.
מה דעתכם על זה? קרה לכם מקרה דומה גם אצלכם בבית ספר היום?