פעם הייתם\ראיתם במחלקה פסיכיטרית?

הייתי שם..
זה די נורא. יש סדר יום. ויש אישפוז יום ואישפוז מלא.
אישפוז יום זה מ 13:00-19:00 וזה 4 ימים בשבוע(ראשון, שני, רביעי וחמישי) יש שם בדר"כ מ 11 עד 13 ילדים/נוער עד גיל 18 בהנחה שאני מדברת על אישפוז יום לנוער.
בסדר יום שם זה בדר"כ מתחיל בארוחת צהרים ואז יש טיפולים כמו טיפול בדרמה/אומנות/dbt.
יש שם גם טיפולים אישיים פעמיים בשבוע שהם אורכים חצי שעה.
בשעה 16:00 מגיעים חונכים ויש ארוחת ביניים. החונכים הם בדר"כ לומדים באוניברסיטה ואז הם מעבירים עם את הזמן עם הילדים, וזה גם זמן לשיעורי בית ומשחקים ואפשרות להיות בפלאפון, וזה בעיקרון זמן חופשי ובשעה 18:00 יש ארוחת ערב
ואז ב 18:50, בכל סוף יום סיכום יום עם המטפלים שנשארו עד סוף היום, החונכים והמטופלים.
אישפוז מלא זה על אותו קונספט רק שגם ישנים שם וזה כל השבוע. ולפעמים יש יציאות לבית, תלוי ברמת הבריאות של המטופל.

שואל השאלה:
ואיך האנשים שם?איך הייתה האווירה?

המטופלים מדהימים, אני אישית התחברתי למלא מהם ולאחרונה חידשתי קשר עם אחת, היא מדהימה וחכמה התגעגעתי אליה.
החונכים חמודים אבל את חלקם לא סבלתי כי הם היו כאלה מלשינים על כל דבר קטן גם אם הוא לא פוגע בי. אבל היו כאלה שתמיד עזרו לי והיו ממש חמודים ולפעמים אני גם רואה אותם ברחוב .
ולגבי המטפלים..חוץ מניות אחת מדהימה ממש לא אהבתי אותם שם..הם כאילו חודרים מידי לפרטיות..קצת קשה להסביר את זה.
האווירה שם היא חולנית כזאת..תמיד בדיכאון, אין פרטיות או חופשיות. יש מקום לביטוי אבל לפעמים קשה מידי להביא את עצמך לידיי ביטוי שם.
זה נמצא בתוך בית חולים אז הכל שם מרגיש חולה מידי ודיכאוני והכל ריח של בית חולים..אז לא הכי נעים.

כשהייתי בת חמש עשרה הייתי במשבר נפשי מאוד קשה והגעתי למיון בשביל לנסות להתאשפז ולא קיבלו אותי לשם ..
ממה שהספקתי לראות, יש שם חדר אחד עם טלוויזיה, שירותים ככה ככה, חצר רחבה ודי יפה,חדרים עם מיטות לבנות.
ראיתי מישהו שכנראה היה מדוכא מדבר עם אמא שלו בטלפון ומישהי שניגשה אלי והתחילה לאמר לי כל מיני שטויות.
כולם היו בבגדים ירוקים כאלה של המחלקה... והיה אסור שם טלפונים

^תיראת אישפוז מלא. זה בהחלט ככה ואסור פלאפונים ברוב היום.
והם גם נמצאים עם חלוקים של הבית חולים למרות הם גם יכולים להיות עם בגדים שלהם (תלוי באיזה מצב הם).
באישפוז מלא יש גם בידוד ואפשרות לתת זונדה לבנות עם הפרעות אכילה שלא מסכימות לאכול בניגוד לאישפוז יום ששם זה לא קיים.

הייתי, אני גם עדיין מאושפזת

משעמם מאוד מאוד מאוד
4 חודשים של שעמום טהור
בהתחלה בכלל ישנתי כל הזמן
ובהתחלה לא נתנו לי לעשן בכלל ורק אחר כך נתנו לי 3 סיגריות ביום לפי שעות קבועות
והיה שם בחור אחד שהשאיר ערימה של מגבונים לחים תמיד במקלחת אחריו

לי זה מאוד עזר, עברתי שם הרבה. החיסרון הוא שאין טלפון (במחלקה סגורה).
מה את רוצה לדעת?

חודש וחצי במחלקה
יש מחלקה פתוחה, שזה ליטרלי פנימיה עם טיפה ילדים הזויים
זה בסדר גמור
בהתחלה הייתי בשוק מטורף אך עכשיו אני בסדר