59 תשובות
זה נורא.
גם אני אבל לא בגלל הסיבה שאת רשמת
חכי עד שזה יקרה לך ותביני (לא מקווה בשבילך חס וחלילה)
שואל השאלה:
בן.... מוריד?
מה הסיבה שאתה חושב ככה?
אנונימית
כשזה לא אנשים שקרובים אליי זה לא יעניין אותך אבל כשאלה אנשים שקרובים אליך זה קורע מבפנים רק את ,,
אנונימית
זה ממש נורא לאבד מישהו לא משנה כמה אנשים יש בעולם זה מקום שתמיד ישאר חסר בחיים שלך
לא רק את, אבל אני ממש לא מסכימה.
אני לא רואה אנשים בתור אחוזים, כל בן אדם הוא עולם שלם. אם חס וחלילה אמא שלך או מישהו שחשוב לך ימות זה גם לא נורא? פתאום זה נורא לך, כי את מבינה את הערך של האנשים האלה, ואת לא מבינה ערך של חיים של אנשים שאת לא מכירה.
אם מישהו שקרוב אלייך יקרה לו משהו (חס וחלילה)
את תביני זה נורא.
אני חושב שזה קורה מסופו של דבר לכולם, כולם בסוף מתים.
שואל השאלה:
תאמת שהאקס שלי נפטר לפני חודש מסרטן אבל לפני איזה שבוע הבנתי שזה לא כזה נורא...
אז אל תגידו שאני לא מבינה
אנונימית
אני חושב שזה עצוב וזה אבל אני לא חושב שצריכים להיכנס לאבל תמידי בגלל זה
תראי, ברור שזה מצער וכל זה.
אבל זה טבעי... זה קורה ואין מה לעשות..
זה הטבע כל אחד והיום שלו לא אכפת לי למות בידיעה שניצלתי כל שנייה בחיי
לא יכאב לך אם בן אדם שקרוב אליך ימות?
אנונימית
כן זה לא כזה נוראי לדעתי..
אם בו זמנית אנשים גם לא היו מביאים כמויות של ילדים זה היה עוד יותר טוב.
לא כזה נוראי
זה חלק מגלגל החיים.
תקשיבי אם זה מישהו שלא קרוב אליך זה לא יהיה אכפת לך אבל כשזה יקרה לך חס וחלילה את תביני אבל מבחינתי אם אנשים נפטרים העיקר שזה יהיה משיבה טובה(מות טבעי)
כן
זה לגיטימי אף אחד לא חי לנצח , צריך לדעת למתן את הצער כי מוות זה משהו שנפגוש בחיים עוד הרבה.

והסיבה שלך די דפוקה בלי להעליב.. אם אמא של מישהו הייתה נפטרת אולי יש עוד המון אנשים חיים אבל לאותו איש אין עוד אמא.. אז..
אנונימית
זה נוראי מה הם צריכים לעבור בעולם הבא :(
אנונימי
לדעתי זה עצוב שאנשים חושבים ככה ומסתכלים על התמונה הגדולה "אה בקטנה פחות אדם אחד בעולם, יש מליארדים" אבל לא על זה שלאדם הזה יש אמא שנתנה הכל בשבילו, אבא, אחים שצריכים אותו, אני כן מבינה כשהמוות הוא טבעי ומתים מזקנה אחרי שהאדם עבר את החיים שלו, אבל למות בגיל צעיר זה הכי נורא שיש מבחינתי
נכון בעולם יש הרבה אנשים, אבל משפחה רק אחת, לא מסוגלת לדמיין על לאבד אותם
אולי לדעתך, אבל לא לדעתי.
אני איבדתי את סבא שלי. זה לא נקרא לאבד כי לא נולדתי כשהוא נפטר. עבר שבוע מהאזכרה שלו.
אבא שלי כמעט בכה שם, ואבא שלי לא בוכה בכלל. איך אני אמורה להתמודד עם זה? הוא התבלבל בתפילה או מה שזה לא יהיה , הקול שלו רעד ורק אז, 16 שנים אחרי שסבא שלי הלך לעולמו, הבנתי מה הפסדתי. הבנתי שהוא היה מדהים, השפיע על אבא שלי, היה דמות לחיקוי ולהערצה.
אבל רק היה.
כמו סבא שלי לא יהיה עוד לעולם. אני לא אזכה להכיר בן אדם כמוהו, לא משנה אם יש 2 מיליארד או 45 מיליארד במי אדם בעולם.
אנונימית
לדעתי זה קצת מגעיל אפילו מה שאת רושמת את לא חושבת?
אנונימית
שמונה ביליון אנשים בעולם. אבל לפעמים, כל מה שאתה צריך זה אחד
אנונימית
כל בן אדם זה עולם ומלואו.
לך ולאנשים אחרים זה לא יהיה משנה עד שיגיע תור של אדם שקרוב אליכם, חס וחלילה.
זה נורא לכל המכרים ואפילו למכרים של אנשים שאיבדו מישהו.
למשל אמא שלי איבדה את סבא שלי ואת אח שלי, חברה שלי איבדה את סבתא שלה ואני מרגישה כאילו אני חווה את הסבל ביחד איתן כי הן מאוד חשובות לי.
עריכה: תודה על המינוס(:
אני מעכשיו שומרת כל דבר שסבתא וסבא שלי מביאים לי, אם חס וחלילה משהו יקרה לפחות ישארו לי המזכרות האלה כזכר מהם
השאלה הזאת ממש עצבנה אותי בתור ילדה שאיבדה את אבא שלה
אנונימית
שואל השאלה:
וואו אנשים כולה הבעתי את דעתי ואתם כולכם התנפלתם עלי
אנונימית
זה לא בקטע של לבא ולהיתנפל פשוט כל אחד בא מהמקום שלו ממקום שכואב לו מזה שכל יום הוא מרגיש את החוסר של האדם הקרוב שהוא איבד
אולי זו הדרך שלך להתמודד עם זה.
שואל השאלה:
ומה איתי?
האקס שלי מת לפני חודש
עדיין היו לי רגשות אליו. חשבתם שזה לא כאב לי?
פשוט נזכרתי שגם לפני שהכרתי אותו היו לי חיים טובים ושזה לא צריך לגרום לי להתמוטט
אנונימית
יש מלא אנשים בעולם וזהו מספיק כול אחד בסופו של דבר מסיים את החיים שלו ואין מה לעשות אי אפשר לחיות בצפיפות גם ככה העולם הזה צפוף אז יאללה
ואל תשווה אקס לבן אדם קרוב תודה
אנונימית
אף אחד לא אמר שלא כואב לך את צודקת כן צריך לנסות לקום מזה להמשיך בחיים להישאר חזקים אבל זה כן נוראי לאבד מישהו
זה לא כזה נורא כי אם לא היו מתים אנשים אז היה הרבה מחלות אבל שמת אדם קרוב לא עלינו זה מאוד מאוד כואב
בתור בן אדם רנדומלי בעולם שאין לי קשר אליו כן לא ממש מזיז לי אבל מישהו שקרוב אליי כן אכפת לי יש אפילו אנשים שאני לא סובלת ואכפת לי אם הם ימותו
אני כן חושבת שזה משהו נורא.
ויכול להיות שאת פחות לוקחת דברים קשה...
או לא יודעת מה...
לדעתי זה כן נורא.
אבל מה שכן לא יכאב לי על בן אדם שלא אכפת לי ממנו...
כן רק את.
זה נורא ואיום
איך את בכלל מסוגלת להגיד דבר כזה?
אנונימית
יודעת מה?!
אני מאחלת לך לאבד מישהו שחשוב לך ואז אולי תרגישי מה זה
רק בנאדם חסר לב כמוך מסוגל להגיד דברים כאלה
אולי אנשים כמוך בכלל לא צריכים להיות בעולם הזה
אנונימית
לאנונימית החמודה שמאחלת איחולים לבבים לפי דברייך את בדיוק כמוה. רק להבהיר אין לי שום דבר נגד שואלת השאלה
^גם אנשים כמוך לא צריכים להיות בעולם הזה
אנונימית
מה זה קשור שיש הרבה אנשים בעולם עדיין לא יהיה לך את הבן אדם הזה שאיבדת שום דבר בעולם לא יחליף אותו
bip
מה זה יש המון בני אדם בעולם? מה אם אחד מת אז אפשר להחליף אותו ולא נורא כי יש מלא כאלה? מצטערת זה נשמע שזו הכוונה שלך.
אתה נקשר לבן אדם, כל אחד הוא מיוחד, כל בן אדם הוא שונה ואין אף אחד אחר כמוהו ואף אחד אחר שתיקשר אליו בצורה שניקשרת לאדם שמת
גם לדעתי
אני לא חושבת שאף פעם חשבתי שזה רע
ואנשים שעונים כן רק את, על פי מה אתם מבססים את זה? הדעה שלכם בלבד?? לול
כנל אני בחיים לא בוכה בהלוויות וכאלה
זה לא נורא כשזה לא קשור אליך, אם ימות מישהו שיש לך איתו קשר, זה יהיה נורא.
כל נשמה שעוזבת את העולם גורמת לחסר בבריאה
חוץ מיזה שזה נורא ,טראגי ועצוב שמישהו שאהבנו עלה לעולם שכולו טוב והשאיר אותנו בוכים ועצובים כאן למטה
כל בן אדם זה עולם ומלואו אבל בסופו של דבר זאת דרך החיים, אני לא חושבת שנכון להתאבל יותר מידי כי צריך להמשיך בחיים, כשמישהו מת העולם לא עוצר וכולם ממשיכים, אלו החיים
זה כן נורא...
כנראה עוד לא חווית פטירה של אדם קרוב..
נפטרים ממה? אם דרך טיבעית מסכימה..
גם אני אבל לא מאותה סיבה, אבל אני יודעת להבין ללב של בנאדם שנפטר לו קרוב.
זה נורא מאוד כי תחשבי שכל אדם שנפטר משאיר אחריו המון אנשים עצובים ואולי האדם הזה רצה להמשיך לחיות ולא הספיק כלום אז בוודאי שזה נורא וטרגי
שזה יקרה למישהו שקרוב אלייך (חס וחלילה) נראה אם תגידי את אותו דבר.
גם לי יש את ההרגה הזאת לפעמים, שאני לא מצליחה להרגיש חמלה לאנשים שנפטרים. אבל אני בטוחה שכשאשר מישהו שקרוב אליי ימות (חס וחלילה) או יקרה לי משהו דומה אני אשנה את דעתי ללא ספק
זה חלק מהחיים אבל לדעתי זה נורא לאבד בן אדם מאוד קרוב למשל אחד ההורים אח או אחות זה אנשים שלרוב הם כל עולמך זה ממש קשה
אדם שנפטר בשיבה טובה, יעלה לי חיוך על פני במקום דמעות, אדם שנפטר לא בגלל מחלה אלא מגיל מבוגר, והספיק לחיות חיים מלאים ולנצל אותם כפי שהוא בחר וראה לנכון.
אדם שנקטף בגיל צעיר או לפני זמנו, תמיד יהיה מאוד עצוב ושובר בעיניי, כי זו נשמה שנלקחת לפני שמיצתה את זמנה והגיעה לסגירה הטבעית שלה.