עצות לחרדות ומחשבות טורדניות

היי,
אני יודע איך את מרגישה, כבר יצא לי לבקר במקום הזה.
במשך שנים פחדתי להתבטא והיו לי בעיות לתקשר עם אנשים רק כי פשוט פחדתי לדבר, פחדתי שאני אביך את עצמי, פחדתי מה אחרים יגידו, פחדתי שאם יקרה משהו זה יהיה באשמתי ומה שקרה כבר קרה הייתי נוטה להאשים את עצמי.
אבל בסך הכל פחדתי. בסך הכל נתתי לרגשות אשם האלה להשתלט עליי ולהגיד לעצמי מי אני ולאן אני הולך בחיים. אבל זו הייתה טעות, ולא הייתי מוכן לשחרר.
עד שיום אחד הסתכלתי על החיים שלי וראיתי את הדברים שכן טובים בהם, את הדברים הקטנטנים האלה שתמיד היו שם, את אלה שעוד לא יצא לי לגלות. המטרות הקטנות האלה שמניעות אותך והסיבות שאת צריכה להזכיר לעצמך כל יום למה את עושה את מה שאת עושה. את לא בן אדם רע. אני יודע את זה. את בסך הכל מבולבלת ומרגישה אבודה אבל זה רק כי עדיין לא מצאת את עצמך. את מי שאת. את ההוויה האמיתית שלך. והאמת שהיא זו שהכי קל למצוא אותה. ההוויה האמיתית שלך היא זו שאת נפגשת איתה כשאת מסתכלת בקיר ולא אומרת דבר. כשאת לא נותנת לשום רגש, מחשבה או הרגשה מקום בראש שלך ואת פשוט משחררת אותו ממחשבות. ומה שאני מנסה להגיד זה לא שאת צריכה להתבודד על הר בטיבט ולעשות כל היום מדיטציה. אלא בסך הכל להיזכר בדברים הקטנים שכן עושים לך טוב. בסיבות למה את ממשיכה לקום בבוקר ולחיות את החיים האלה. ברגע שתנתקי את הפחדים האלה שלך ותפסיקי לשקול מילים. אז את תמצאי את מי שאת באמת. אז סופסוף תמצאי את הכיוון שלך. לכי אחרי הלב שלך. ואל תקשי על עצמך יותר ממה שהמוח כבר מכביד עליך בעצמו. תשחררי קצת ותחייכי.
תרשמי כל בוקר שלוש תכונות טובות שיש בך, כי אני בטוח שיש. ובכל ערב תכתבי לעצמך שלושה דברים טובים שעשית היום. אגיד שוב, הכל מתחיל בדברים הקטנים ואת כבר תראי שהחיים שלך ישתנו מקצה לקצה.

שואל השאלה:
אני ממש מודה לך! אי אפשר להסביר את ההרגשה שעוברת עלי וצדקת בכל מילה! אשתמש בזה. תודה באמת תודה