למה כל התגובות המפולפלות של הנשים המגניבות תמיד מאנונימי?

כי הן מתביישות שידעו שזה מהן

כי הן חסרות אומץ שידעו מה הן חושבות ואחרכ יציקו להן

כי הן שוות ולא רוצות שיתחילו איתן כי הן שוות מדי

מכיוון שאנחנו צנועות וענוות

מתביישות
או לא רוצות חפירות בפרטי

אני חושב שהן פשוט מפחדות, אין לי מושג למה.
אם הן בוחרות לפחד זאת זכותן.

כי אנחנו לא רוצות לשתף בהתפלפלויות שלנו

כי אנחנו צנועות בעיקר לא אוהבות להשוויץ❤

חסרות אומץ, כי בדרכ התשובות האלו הן מאוד קיצוניות ויש אנשים שמתנגדים לזה ממש והם לא רוצות שיתהפכו עליהן.

למה כל השאלות על כל התגובות המפולפלות של הנשים המגניבות תמיד מאנונימי אה כותב השאלה??

יותר קל ככה.
ייתכן שמישהו ישמור טינה לעונה בגלל התגובה מפולפלת או יכעס עליה, והוא לא יוכל להציק לה אחר כך אם הוא לא ידע מי היא. או ביישנות, חוסר אומץ או כדי להימנע משיחות לא רצויות בפרטי.
קרה לי משהו דומה לזה לא מזמן. רכז השכבה שלח בקבוצה שאלון על בית הספר, ובו הייתה שאלה מה אנחנו רוצים לשפר או לשנות. גם שנה שעברה קיבלנו שאלון כזה, והערתי להם על משהו מחרפן שתמיד קורה. זה משהו שהרבה מתעצבנים בגללו ומתלוננים עליו, אך למרות זאת איש לא טורח לטפל בכך. אבל לא, הם לא שיפרו את המצב. השנה זה שוב קרה, כמה פעמים. ומה שקרה כמה ימים לפני ששלחו את השאלון היה כבר ממש ממש מעצבן. אז הפעם כתבתי להם חתיכת ביקורת. הם התעלמו מהערה שלי בשנה שעברה, אבל הפעם לא. נגמר. החלטתי להעמיד אותם במקום. כתבתי להם ביקורת שנונה ודי סרקסטית, ואז בסוף כתבתי להם עקיצה רצינית. אם השאלון לא היה אנונימי, לא הייתי עושה זאת. אני לא צריכה שכל צוות המורים יתהפך עליי, למרות שאני לגמרי צודקת, ואני בהחלט לא צריכה שרכז השכבה שלי שמסתובב עם מגפון כל הזמן כמו איש משמר, יחפש אותי ויצרח עלי במגפון כשהוא כמה מטרים מולי. אני הראיתי לאמא שלי מה כתבתי, ולא הפסקנו לצחוק.
סליחה על החפירה. פשוט כל העניין הזה ממש מצחיק אותי, ומסוכן מידי לספר למישהו. יש לי הרגשה שהרכז כותב עכשיו נאום או שהם מנסים לברר מי כתב את זה.

יכולים לזהות את הכתב שלך^

זה לא היה בכתב יד, והסיכוי שיזהו את סגנון הכתיבה די נמוך.