אני בדיכאון רצח בגלל מה שהיה לי

הכל טוב זה קורה לכולם. תעשי משהו שיעודד אותך כמו לשמוע שירים שאת אוהבת או לראות סדרה.

אם את צריכה אני כאן ואם לא אני עדיין כאן למקרה שכן. כאילו נראלי

שואל השאלה:
הייתי במחנה הכנה בפנימיה, יענו צריך להסתגל למקום וזה היה במשך 3 ימים. שלישי עד חמישי.
והרגשתי לא בנוח עם עצמי, לא קשורה בעליל.
באתי מאולפנה בכלל עכשיו פתאום אני הגעתי לחילוני. אז קשה לי קצת הרבה עם הבנים.הם לא שמו עליי, רק על הבנות אחרות ונורא נפגעתי שכאילו אני רוח ולא שמים לב שאני קיימת. נגיד במועדון שהיה אפילו המדריכה שאלה איפהאני והייתי כמה כיסאות לידה. אני נורא ביישנית.
אני בקושי מדברת.כי קשה לי בהתחלה ועכשיו רע לי כי אני נזכרת במה שקרה. אני גם ניסיתי לעשן ועישנתי על היום הראשון בלילה.

קודם כל תחתכי את העישונים מיותרר אחרי שאת מתעשתת על עצמך תזכרי שאת רק צריכה להיפתח ואנשים יתחברו אלייך יותר תחייכי כי זאת הדרך והכל יסתדר לאט לאט

אל תעשני. זה לא הדרך להשיג חברים פשוט אל תחשבי יותר מידי פשוט תפעלי תנסי לדבר להתקרב לשאול שאלות

הי, ראיתי את הפוסט שלך, את מתארת התמודדות לא פשוטה. טוב שאת משתפת ולא נשארת עם זה לבד. בת כמה את? לוקח זמן להסתגל למסגרת חדשה ולהכיר לעומק את האנשים שנמצאים איתך. תזכרי שזה לא פשוט גם לנערים אחרים שבאים למסגרת חדשה כמוך, גם הם מחפשים את מקומם וחוששים. כתבת שניסית לעשן ביום הראשון בלילה, למה לדעתך עשית את זה? רצית להראות שאת בוגרת?

אני מזמינה אותך להמשיך להתכתב איתי במייל או באינסטגרם
אנה
עלם דיגיטל, יעוץ ותמיכה לבני נוער וצעירים ברשת
המייל : [email protected]
אינסטגרם: nayedet.digital

יכול להיות שזה עצב שיחלוף. בכל מקרה מה היה (אם מרגישה בנוח לשתף)?

מה היה לך?