9 תשובות
האמת שכן, אני באמת סובל
זה סוגר לי את השכל לכל השנה ואני לא יכול לחשוב על כלום שלא קשור ללימודים
כן אני באמת סובלת, עם רוב החברות אני לא בקשר אז זה לבד בהפסקות, מבחנים ובגרויות עושות לי התקפי חרדה שזה קושי לנשום וכאבים חזקים ממש בחזה, קשה ללמוד לכל כך, הרבה מקצועות ושיש לך מתכונת ובגרות באותו השבוע
לגמריי מסכימה איתך אבל יש את אלה שקשה להם .
אולי סובלים מבעיות חברתיות, חוסר ביטחון, יחס מזלזל..

השנה זו השנה האחרונה שלי בבית הספר.. אני חושבת שזה חבל שנוער לוקח את בית הספר כמקום אכזר.
זו התפיסה שיש כיום שגורמת לאנשים לחשוב שלא טוב בבית ספר ובגלל זה הם גם חיים את זה, התפיסות והאמונות האלה בסופו של דבר גם הופכת לחוויות החיים שלהם .
למרות שהיו ימים שבהם התנגדתי ולא אהבתי את בית ספר אני יודעת שאני אתגעגע למקום הזה.
בלי קשר לזה שאני מתנגדת לדרך החינוך ולתוכן הנילמד, זו עדיין התקופה הכי טובה בחיים, תהנו ממנה.
שואל השאלה:
גם אני עברתי את הבעיות החברתיות, אבל בסופו של דבר , למדתי מזה ממי להתרחק , מה אופי שח כל אחת ומי אני ברמת .
זה הפך אותי לחזקה יותר
אנונימית
יש אנשים שהמסגרת הזו לא מתאימה להם. בין אם הם לא מסתדרים חברתית, עם המורים שלהם, או שקשה להם עם עניין הלימודים. יש אנשים שאוהבים להרגיש חופשיים.

אני אישית מאוד אוהבת את בית הספר, לא כי הוא תמיד היה כל כך קל, אבל לא אמנע מעצמי לנצל את הזמן שלי שם בגלל כמה אנשים שלא נראים לי.

שואלים תמיד מה תחשבו כשתחזרו ללמוד וכולם כותבים כמה הם יסבלו שם, אבל אני בטוחה שרובם סתם מגזימים ולא יודעים להעריך את מה שהמסגרת הזו יכולה לתת להם (גם שיעורים אנושיים וגם שיעוריים חינוכיים ולימודיים)
אנונימית
אני מבין טוב מאוד את מה שאת אומרת וחשוב לציין שזה הגיוני לחשוב ככה.

אבל בנוסף לכך, צריך לקחת בחשבון שבית ספר זה מקום מאוד רקוב בין אם מבחינה חברתית ובין אם מבחינה מערכתית (דהיינו- המורות שלך, מנהלות שלך וכו').
אצלי לדוגמא, היו רק 2 חברים בכיתה ו-3 בכל השכבה.
לא כי אני א-סוציאלי, אלא כי כל השאר היו אנשים דושבגים, צבועים, כאלה שמדברים עלייך מאחורי הגב ולא יפחדו לתקוע אותו בעת הצורך.
הכיתה שלי גם הייתה כזאת, היא היתה מלאה בלקקני תחת חסרי בושה שהיו מקבלים את מה שרוצים רק באמצעות התחנפות למחנכת שלי ולמורות אחרות, הם גם היו מקללים אותה מאחורי הגב.
שמעת פעם על ילדה שנשארת במשרד המחנכת שלה עד 21:00 כדי לשחק אותה חברה טובה שלה?
הם היו חבורה של בריונים, כאלה שאם היו שומעים דעה שהם לא מסכימים איתה, היו מפרקים את כל המחסנית על הבן אדם שאמר אותה כדי שישתוק.
הם כאלה שהיו מספרים למחנכת תלונות שווא.
לא משנה מה היה קורה בשכבה, מכות, קללות, תקיעות סכין וכו', רוב הזמן למורים לא היה אכפת, להם היה אכפת יותר לקבל את המשכורת ב-10 בחודש.
אז סלחי לי, אבל בית ספר יהיה מקום כיף, אחד ששווא לקום אליו בבוקר, רק מתי שלא יהיה ריקבון בשום מקום.
יש בתי ספר כאלה, פשוט לא הרבה.
ממש, ממש לא הרבה.
ואני מקווה שאיכשהו ההודעה שלי תגיע למישהו במשרד החינוך כי זה כבר בלתי נסבל, פגיעה במקום הלמידה של בן אדם, זאת פגיעה בחינוך שלו.
יש אנשים שסבולים מבחינה חברתית
--A
אני לא שונאת, למעשה, נהניתי ללמוד שם ולהעביר את הזמן.
סהכ לא מתגעגעת.
לא